הסרט החדש שהפיק טיילר פרי לנטפליקס וביימה אלנה בראון מהווה עיבוד מודרני למגילת רות המקראית בארצות הברית של ימינו, אבל לא מצליח לעמוד במשימה ומציג שילוב לא קדוש בין סיפור אהבה ודרמת פשע על רקע עולם המוזיקה הפופולרית. יעל מאורר על דרמה רומנטית לא משכנעת
הרעיון מאחורי הסרט החדש של טיילר פרי נשמע מרתק. מה יקרה אם ניקח את הסיפור התנ"כי המוכר לכולנו מ"מגילת רות" שאנחנו קוראים בשבועות, ונעביר אותו לארצות הברית של ימינו. איך ייראה סיפור האהבה בין רות לבועז וחשוב יותר, היחסים בין רות המואבייה, הנוכרייה שדוד המלך הוא הצאצא שלה, לבין נעמי, חמותה.
סיפור מחדש של טקסטים מוכרים מהתרבות האנושית הוא תמיד אתגר מעניין. האם אפשר יהיה למצוא בסיפור רלוונטיות לזמננו? כיצד ייראה הסיפור העתיק בעיניים מודרניות? כיצד אפשר לפרש מחדש את הסיפור ולמצוא בו זוויות חדשות ועם זאת לשמר את רוח המקור? "רות ובועז" לא מצליח לעמוד במשימה הזאת ומציג שילוב לא קדוש בין סיפור אהבה ודרמת פשע על רקע עולם המוזיקה הפופולרית.
טיילר פרי הוא יוצר אפרו-אמריקאי מצליח מאוד, שמתמחה בתוכן המתאר את הקהילה השחורה בארצות הברית. הוא חתם חוזה עם נטפליקס ב-2023, שהניב כבר כמה סדרות וסרטים מצליחים. את הסרט הזה הפיק פרי עם דבון פרנקלין, מפיק ומטיף אמריקני, ורוח הסרט בהתאם. זה סרט אמוני, שחוגג את החזרה לדרום הישן, לכנסייה ולקהילה ולערכים "של פעם". פרנקלין כתב רב-מכר עם אשתו (לשעבר) שבו הם מהללים את ערך "שמירת הנגיעה" בגרסתו האמריקנית. התפיסה הזאת בולטת מאוד בסרט והופכת אותו לדרשה מצולמת על חזרה לערכי הנצרות. את הסרט ביימה אלנה בראון, במאית צעירה שסרט הבכורה שלה "Trees of Peace" על טבח העם ברואנדה, זכה בשבחים ופרסים רבים. אבל "רות ובועז" הוא תוצר גנרי של מכונת ייצור הלהיטים של טיילר פרי, וכישרון הבימוי של בראון אינו בא בו לידי ביטוי.
רות מובלי (סראייה מנוויל, שחקנית, דוגמנית וזמרת אמריקאית, "אימפריה"), היא זמרת בראשית דרכה. בן זוגה, מרלון (צ'ונדרה הול-בלומפילד) מגיע עם אמו נעמי (פלישיה ראשד, "משפחת קוסבי") ואביו, אליי (גרגורי אלן וויליאמס) להופעה שלה. נעמי מסתייגת מאוד מבת זוגו החדשה של הבן, ומתייחסת אליה בצורה משפילה ומזלזלת. מיד אחר כך נרצחים האב והבן. נעמי, שמגלה שהיא חסרת כל, חוזרת לבית ילדותה בטנסי.
רות, שעוזבת את חברת ההקלטות לפני חתימת חוזה ענק, חוברת אליה, במיוחד מפני שהמנהל הרשע של החברה, סיירוס (ג'יימס לי תומס) הסתבך בחובות ומאיים עליה.היא מגיעה לכרם של בועז (טיילר לפלי, "איסוף מזוודות"), שם היא עובדת כבוצרת ענבים והבוס מתאהב בה, כמעט כמו בתנ"ך. האם גם כאן יגיע הסוף הטוב? ומה עם הבוס הרשע, שרודף אחרי רות? הסרט לא ממש יוצר את המתח המתבקש. במיוחד בגלל שזהו סיפור שסופו (המקראי) ידוע מראש.
התוספות לסיפור התנ"כי הופכות את הסרט לשילוב מוזר בין סרט מוזיקה, כולל הופעות של רות, שהופעתה בסצנה הראשונה היא "פרובוקטיבית" והשירים שלה מיניים, לזמרת חדורת אמונה ששרה שירים קיטשיים על אהבת האל וכמובן גם האהבה לגבר החזק שמציל אותה. כך היא שרה שהייתה "סחורה פגומה" עד שהגיע המושיע החסון, שאיתו היא בוצרת ענבים בכרם. פרי, שאינו ידוע בעידון, מכניס כאן בדיחה על "לדרוך" על ענבים כמטאפורה לסקס, שאינו מתקיים כאן עד אחרי החתונה, כמובן. יש כאן גם הופעת אורח של בייבי פייס, זמר, יוצר ומפיק מוזיקלי זוכה 13 פרסי גראמי, בתפקיד עצמו.
הסרט מסופר בוויס-אובר על ידי נעמי וממוסגר על ידה כסיפור אהבה, אבל לא "מהאגדות", סיפור "שמתחיל מאפר". אמנם יש כאן התכתבות עם הסיפור התנ"כי הקצר שמתחיל בטרגדיה, והוא לא "סיפור אהבה" במובן הקלאסי שלו, אלא אם מדובר בקשר הייחודי שנקשר בין נעמי לרות. במקור, נעמי היא זו ששולחת את רות לזרועות בועז כדי שיגאל אותה, תוך הסבר מדויק כיצד עליה להתגנב לשדה ולשכב למרגלותיו. בגרסתו של פרי, שתי הנשים הן נוצריות מאמינות וצדיקות, ששבות לחיק האמונה והכנסייה לאחר משבר.
במגילת רות יש את כל האלמנטים הדרמטיים הנחוצים ליצירת סרט מרגש ונכון גם לימינו: מוות פתאומי, נדודים וכאב, יחסים בין חמות לכלה שהופכים ליחסי אם-בת וייסוד שושלת. "רות ובועז" של פרי לא מספק פרשנות מקורית או תובנות שיהפכו את הסיפור המוכר למשהו אחר. הסרט הולך לאיבוד בין העלילות השונות ובסופו של דבר נשארים הצופים עם תחושת החמצה. זה אולי נכון במיוחד לקהל שמכיר את הסיפור המקראי על בוריו.
הסרט "רות ובועז" זמין לצפייה בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >>
לחצו כאן