בעונתה השנייה, מצליחה הקומדיה הרומנטית של נטפליקס בכיכובם של קריסטן בל ואדם ברודי לשמר את הקלילות וההומור שלה בתיאור יהדות מסוג אחר, שפחות מוכרת במחוזותינו. יעל מאורר על עונה שברגעיה היפים, ויש רבים כאלה, מראה שיש דרכים רבות להיות יהודי בעולם
"רק לא זה" (Nobody Wants This) היא סדרה על יהדות ויהודים. אבל צופה ישראלי שמתבונן בה מרגיש לפעמים כמו נקלע ליקום אחר. זהו עולם בו רב הוא לא בדיוק הדמות שנשקפת לנו ממסכי הטלוויזיה ובבתי הכנסת. הוא יוצא לבלות נטול כיפה ומפתח מערכת יחסים עם "שיקסע" בלונדינית, שגם היא לא מזהה שהוא רב בפגישתם הראשונה. שתי העונות מבוססות על סיפורה האמיתי של ארין פוסטר, יוצרת הסדרה, לא יהודייה שפגשה יהודי ואף התגיירה בעקבות מערכת היחסים הזאת.
בעונה הראשונה, ראינו כיצד נפגשו נואה (אדם ברודי, "בנות גילמור") וג'ואן (קריסטן בל, "ורוניקה מארס") והתחילו במערכת יחסים שבה התלבטותה של ג'ואן לגבי הגיור שלה היא המכשול העיקרי. העונה הראשונה הסתיימה בסצנת פרידה שהפכה לסצנת איחוד מחדש, כאשר נואה מסכים לקבל את אי-ההחלטיות של ג'ואן ולהמשיך בכל זאת, אף שזה מסכן את המשרה שלו כרב בבית כנסת די שמרני במונחים אמריקאים.
סיפור הרקע שבלט במיוחד בעונה הראשונה, אך מקבל פחות נפח בעונה השנייה, הוא הפודקאסט של ג'ואן ואחותה מורגן (ג'סטין לופה, "יורשים") שבו הן מספרות בגילוי לב חסר גבולות על מערכות היחסים הכושלות של שתיהן בסגנון "סקס והעיר הגדולה". הדינמיקה משתנה כאשר ג'ואן נכנסת למערכת יחסים רצינית עם נואה, דבר המאיים על היחסים התחרותיים ממילא בין האחיות. בעונה השנייה, מורגן נכנסת גם היא לזוגיות עם אנדי (אריאן מויאד, "יורשים"), המספקת רגעים קומיים רבים, אך גם תובנות על היחסים בין שתי אחיות שמגיעות מבית בעייתי במיוחד.
ההורים שלהן, לין (סטפני פאראסי, "דרכים צדדיות" ) והנרי (מייקל היצ'קוק), שיצא מהארון וממשיך להיות שותף פעיל בחייה של גרושתו, משחקים תפקיד משמעותי גם בעונה הזאת. כך גם ההורים של נואה, בינה (טובה פלדבוש, "חוק וסדר") ואילן (פול בן וויקטור, "הסמויה"). בעונה הראשונה ניסתה בינה בכל מאודה לסכל את השידוך בין נואה לג'ואן ללא הצלחה. בעונה הזאת, מקומה פחות מורגש, אם כי בפרקים שבהם היא מופיעה, באחד מהם מחופשת לאליזבת מלכת אנגליה המנוחה, נוכחותה עדיין בולטת.
עוד דמויות משנה ששבות למסך מספקות רגעים דרמטיים אותנטיים. אחיו הגדול של נואה, סשה (טימותי סימונס, "ויפ") ואשתו הדומיננטית אסתר (ג'קי טו, "Glow"), נתקלים במשבר ביחסים שלהם שמתואר בכנות ואפילו בכאב. הדינמיקה של אמא-בן או שתלטנית-כנוע שאפיינה את יחסיהם משתנה בעונה הזאת, ומראה צדדים עמוקים יותר באישיות של שניהם. כך גם מערכת היחסים בין מורגן לסשה המאופיינת במשיכה ששניהם לא מוכנים להודות בה.
העונה הזאת יותר מפוזרת מקודמתה. השיא הרומנטי כבר הגיע בסוף העונה הראשונה ועכשיו נראה שהזוג צריך להתמודד עם ה"אנחנו" החדש שנוצר. בדרך, תגלה ג'ואן שאולי נואה הוא לא בדיוק נסיך החלומות המושלם. הצופים ששמו לב כבר בעונה הראשונה שיחסו לארוסתו היה בעייתי בלשון המעטה, לא יופתעו. באחד הפרקים מופיעה אבי, (לייטון מיסטרי, "גוסיפ גירל"), אשתו בחיים של אדם ברודי בתפקיד הנמסיס של ג'ואן מכיתה ו'.
אמנם הפרק משעשע בהצגת "זוג האינסטגרם" המושלם כביכול שתמיד עסוק בתיעוד הרגעים בחייו, וקורא לבתו שרק נולדה "אחר הצהריים", אך אין באמת פיתוח של העלילה המשנית הזאת. הדילמות המקצועיות של נואה, שעזב את בית הכנסת שלו שלא הכיל את הקשר עם ג'ואן, ומחפש בית אחר, גם הן חלק מהסיפור. כאן נכנס לתמונה עוד כוכב אורח, סת' רוגן ("הסטודיו"), בתפקיד רב רפורמי קליל, מנהל בית הכנסת הטרנדי, שמתעניין יותר בתורמים המפורסמים מאשר בתכנים היהודיים ורצינות הגיור . זוהי סאטירה חביבה, אך לא יותר מכך.
ככלל, התמונה שמציגה הסדרה של משמעות המושג יהדות מעוררת לעיתים תהיות. הסדרה מציגה תפיסה לפיה להפוך ליהודי כרוך בסוג של התגלות, מעין רגע מיסטי שבו "מרגישים יהודים". האמנם? או שמא להיות יהודי הוא, כפי שגם נאמר בסדרה, להתווכח המון על כל דבר ולהיות "ינטה" (כּינוּי גנאי לאישה טרחנית ורכלנית ביידיש) בעלת חוש הומור עוקצני? התכונות הללו מתארות את ה"יהודי" בתרבות הפופולרית האמריקאית, שבה גם דמויות לא יהודיות הן "יהודיות" לגמרי. כך למשל, ב"סיינפלד" בה ג'ורג' קוסטנזה, האיטלקי על פי הסדרה, הוא למעשה יהודי תרבותי על כל המאפיינים הלא תמיד מחמיאים שלו. "רק לא זה" לוקחת את הייצוג התרבותי הזה ונותנת לו פנים ודמויות להזדהות עמן. ברגעיה היפים, ויש רבים כאלה, מראה הסדרה שיש דרכים רבות להיות יהודי בעולם.
הסדרה "רק לא זה" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן