הסדרה החדשה של טים רובינסון שעלתה ב-HBO max מביאה את רמות הקרינג' והטירוף שלו לשיאים חדשים. ריטה גוטין על סדרה שלא תהיה כוס התה של רבים, אבל מי שיאהבו יגלו יצירה מיוחדת, גאונית ומבריקה
כולנו מכירים את הימים האלה שבהם אנחנו קמים בבוקר, משדרים אנרגיות חיוביות לעולם במטרה להתקיים בשגרה הפשוטה והאהובה שלנו – כשלפתע פתאום משב של אי-צדק קטן אך מעצבן מקלקל את כל התוכניות. חולצה אהובה שנשפך עליה קפה באמצע יום העבודה, מצגת שנמחקת בטעות ממש רגע לפני שהישיבה הכי חשובה של השנה מתחילה או פשוט כיסא שנשבר כשהתיישבתם עליו.
ביום כזה בדיוק מתחילה עלילת הסדרה ''חברת הכיסאות'' (The Chair Company). רון טרוספר, מנהל פרויקטים בחברת בנייה, מעביר מצגת חשובה בפני הבכירים מעליו. הוא מציג אותה בהצלחה, אך ברגע שהוא שב לכיסאו ומתיישב עליו - הכיסא מתפרק לעיני כל הצופים ורון מתרסק אל הקרקע. התקרית המביכה מובילה אותו לפצוח בחקירה שמטרתה לגלות מי עומד מאחורי התקלה בכיסא, אך מה שמתחיל בשיחת טלפון תמימה לשירות הלקוחות של חברת הכיסאות - מוביל לרשת סבוכה של מזימות ותככים.
אם צפיתם בעבר בכל אחד מהתכנים שטים רובינסון היה שותף ביצירה שלהם (''I Think You Should Leave'' למשל או בתחילת דרכו ב-SNL), אתם יודעים שההומור שלו (שעובד כמעט תמיד בצורה מוצלחת למדי, יש לציין), מושתת על עיקרון אחד עיקרי: ייצור קרינג'. כן, מטרת העל של טים רובינסון היא לגרום לך לנוע באי-נוחות מקסימלית בכיסא שלכם (והפעם במובן המילולי ביותר). במקרה של ''חברת הכיסאות'', עם זאת, אסטרטגיית הקרינג' מתבצעת על ספידים. לא רק שהמאמצים של רובינסון לייצר את הסיטואציות הכי חסרות מודעות חברתית צולחים, כל אינטראקציה כזו בין דמויות הסדרה מתעלה על הקודמת. אם חשבתם שהקולגות שלכם לא יודעים לקרוא מצבים חברתיים – ובכן, טעיתם בענק.
בנוסף לקרינג' המזדחל לאיטו, רובינסון שולף נשק נוסף שגורם ל''חברת הכיסאות'' להיות אקסטרה מוצלחת: שימוש בנונסנס מוחלט. הסדרה נפתחת בקו עלילה קומי די הגיוני שאפשר לעקוב אחריו אחרי יום עבודה מעייף כשאתם מחפשים משהו נחמד לצפייה לסגור איתו את הערב. אבל, בדיוק כמו הסיטואציה שדמותו של רון האומלל נקלעת אליה, גם ההיגיון והקוהרנטיות של העלילה צוללים אט-אט לנבכי ה-''מה לעזאזל קורה פה?''. למעשה, כשתגיעו לסוף של הסדרה, ככל הנראה תתהו לעצמכם איך מה שראיתם עכשיו קשור לפריים הראשון שהוצג לכם, והאם תהיה עונה שנייה שתסדר לכם את הראש כדי שתוכלו לישון בשקט (לשאלתכם – כן, הסדרה חודשה לעונה שנייה).
וכעת לשאלה החשובה ביותר: אם הסדרה הזו כל כך לא נוחה לצפייה וגם הזויה עד כאב, מה כל כך טוב בה? ובכן, כאן צריך לתת דיסקליימר מסוים. הסדרה הזו לא מתאימה לכולם. אם אתם נהנים מהומור מיינסטרים קליל שלא דורש כניסה למצב תודעתי מוזר עד מאוד כדי ליהנות ממנו ''חברת הכיסאות'' ממש לא נועדה בשבילכם. אבל, וזה אבל גדול וחשוב מאוד – אלה מכם שאוהבים הומור פרוע ובלתי נשלט, או מי מכם שיהיו אמיצים מספיק כדי לנסות לצלול לתוך החוויה המוזרה הזו ולהתמסר לזרימה ולשחרור המוחלט שנדרש מהצופים כדי להפיק הנאה מהסדרה, ירוויח בגדול.
מהרגע שמבינים את הקצב של הסדרה ומצליחים לשדר על אותו הגל של האנשים שעומדים מאחוריה, מתוודעים לאחת מפנינות הקומדיה המוצלחות של הזמן האחרון. יש משהו בכאוס הביזארי של ''חברת הכיסאות'' שמתכתב עם המציאות שפוקדת אותנו כבר כמה שנים ברצף – מציאות של חוסר יציבות, שיגעון ואבסורד מתמשך. לצד האווירה ההומוריסטית, הסדרה עוסקת גם בהתמודדות של רון עם קשייו הנפשיים. השילוב הזה בין התרחשויות קורעות מצחוק לנסיבות שהויבלו אליהן מעלה מחשבות ומוסיף לסדרה רובד נוסף של עומק, דבר שמשדרג אותה עוד יותר.
ברמה הפרקטית, כל ההפקה של הסדרה נהדרת והיא לגמרי החוליה המקשרת בין הטירוף שקורה ברמה עלילתית לצופים שרוצים ומצפים לאהוב אותה. טים רובינסון, בנוסף להיותו המוח מאחורי הסדרה, מגלם בווירטואוזיות רבה את רון טרוספר. הוא מצליח להעביר את הקרינג' שהוא עצמו כתב דרך המסך ישר לכל צופה. גם שאר השחקנים עושים עבודה יוצאת מן הכלל, החל מלייק בל (''קשר לא מחייב'') שמגלמת את אשתו של רון, ועד ג'ימי דאוני (''זה ייגמר בדם'', ''קרב רודף קרב''), הקולגה שמסרב לעשות לרון חיים קלים.
אחת המעלות הגדולות ביותר של ''חברת הכיסאות'' היא עבודת העריכה, שמהווה בסיס נהדר לכל האפקט הקומי של הסדרה, ובעצם הופכת אותה לכמעט גאונית. כל אלה הופכים את הסדרה ליצירה מיוחדת ומבריקה, כזו שלא תהיה כוס התה של רבים מהצופים ויכולה הייתה להיווצר רק במוח של אדם אחד בעולם: טים רובינסון.
הסדרה "חברת הכיסאות" משודרת ב-HBO max. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן