"הנץ" בכיכובו של וויל פארל עושה שימוש בכל הקלישאות של ז'אנר הספורט, רק חבל שהיא מיושנת ולא מספיק מצחיקה. יעל מאורר על קומדיית ספורט וולגרית, נמוכה ורעה
וויל פארל ידוע כמי שמתמחה בדמויות קומיות מוקצנות במיוחד, כמו רון בורגונדי שדר החדשות בסדרת סרטים האייקוניים "והרי החדשות". פארל יצר ומככב בתפקיד הראשי בסדרה "הנץ" (The Hawk) שעלתה בנטפליקס שבה הוא מגלם את שחקן הגולף לוני הוקינס שימי תהילתו מאחוריו, המנסה לחזור שוב למרכז העניינים. בנו לאנס ( ג'יימס טטרו), אלוף גולף, נוגס בתהילה של אביו המתנכר והנוטש. גם אשתו בנפרד (מולי שאנון, כוכבת "סטרדיי נייט לייב"), המעורבת מאוד בחיי בנה, היא אחד המכשולים הניצבים בפניו. זהו הרקע לקומדיה בה קטעים נרחבים של משחק הגולף מוצגים על המסך, כולל הופעות של פרשני גולף ושחקנים.
זאת לא הפעם הראשונה שבה פארל מגלם ספורטאי מפורסם ומוזר. ספורט הוא חלק בלתי נפרד מחייו של השחקן שאוהב להופיע כספורטאי בסרטים האייקונים שלו ("לילות טלגדה", "מחליקים אותה") וגם במציאות. כך פירש משחק כדורגל כרון בורגונדי, דמות שדר הטלוויזיה המזוהה אתיו. בגמר המונדיאל האחרון, הוא ישב בקהל כבן דמותו "הנץ". פארל הוא אחד הבעלים של קבוצת כדורגל מלוס אנג'לס ומחזיק מניות ב"לידס יונייטד". לאור אהבתו לספורט, הבחירה בקומדיית ספורט נראית מובנת מאליה.
"הנץ" אכן עושה שימוש בכל הקלישאות של הז'אנר - שחקן עבר שרוצה לחזור לימי התהילה שלו, פירוק המשפחה בעקבות ההתמקדות בספורט, הרגע הדרמטי שבו הסתיימה הקריירה הספורטיבית ששבים אליו שוב ושוב, חיפוש הגאולה דרך הספורט, האוהדים המושבעים והמוזרים שמלווים את השחקן ודמות בלתי צפויה שמגיעה מחוץ לעולם המשחק. פארל מגלם כאן בן אדם אנוכי כל כך, שכאשר מת הקאדי הנאמן שלו, המוכר רק כ"הנרי הזקן" (קית' דייויד, "אמריקן פיקשן") באמצע משחק גולף, כל מה שחשוב לו הוא כיצד לא ייפסל המשחק והוא יוכל להמשיך לשחק. הוא גונב את השעון של הנרי לאחר מותו, ולא מופיע ללוויה שלו. ההקצנה הזאת אמורה להיות מצחיקה, אבל ברוב הזמן היא פשוט מביכה.
מותו של הנרי הוא האירוע המכונן של הסדרה. הוקינס מוצא לו את התחליף הלא צפוי ביותר: סם (פורצ'ן פיימסטר, "גלי"), אישה שפגש במגרש החניה ליד "וולמארט". סם מציעה לו ממתק ואומרת ש"טעים עדיף על בולשיט", וזה מספיק כדי שיציע לה להיות הקאדי שלו. לסם יש סיפור משלה שמתחבר לסיפורו של הוקינס באופן מופרך במיוחד. החיבור בין שני הקומיקאים גם הוא לא בדיוק משכנע. כיאה לפארל, ההומור כאן נמוך במיוחד. בדיחות רבות מתבססות על כך שבאנגלית המילה "Balls" מתארת את כדורי הגולף, כמו גם את האנטומיה הגברית. גם ההומור הפיזי המאפיין את פארל מככב כאן, העושה שימוש באביזרים רבים, שהבולט בהם הוא צנצנת חמוצים האהובים עליו, שנתקעת על היד שלו והוא הולך איתה למגרש.
למרות שהסדרה עכשווית, ההומור נדמה נותר מאחור, בשנים שבהן לא שמעו על תקינות פוליטית. באחת הסצנות הוקינס אומר שהוא "משנות האלפיים" כדי להצדיק התייחסות הומופובית במיוחד. ואכן, יש גם בדיחות סרות טעם גם בנושא הזה. בולטת במיוחד דמותו של החבר החדש של אשתו בנפרד של הוקינס, ברדפורד (דייוויד הורנסבי, "פילדלפיה זורחת"). הוא גיי מעודן ומשכיל הקורא ספרים שמסמנים אותו ככזה, בלי לומר זאת במפורש. בת זוגו מתעלמת ממנו ומנצלת אותו. הוקינס, שעדיין מאוהב באשתו בנפרד, מצליח לשבש את שמו בכל דרך אפשרית, והוא הופך לשק חבטות במובן הממשי בהמשך הסדרה. הורנסבי משחק נפלא בתפקיד שיכול היה להוות נקודת אור בסדרה כה משמימה, אבל זה לא מספיק.
הפוטנציאל לומר משהו על יחסי אבות ובנים מבוזבז לחלוטין למרות שהסדרה כביכול עוסקת בו, והשיא העלילתי שלה הוא התחרות בין האב לבן. דמותו של הבן כספורטאי טיפש שלא מבין מה קורה סביבו היא קלישאה מייגעת, והמסע שלו לשינוי דרך חידוש הקשר עם קריסטל, בתו של "הנרי הזקן", (איידה אוסמן), לא משכנע. קומדיות טובות מצליחות לנווט בין האבסורד של הקיום לבין תובנות בעלות משמעות על החיים שלנו כבני אדם פגומים המחפשים משמעות וגאולה. הספורט כמטאפורה הוא דרך מצוינת לספר את הסיפור הזה. חבל ש"הנץ" היא קומדיה מיושנת, וולגרית ולא מספיק מצחיקה.
הסדרה "הנץ" זמינה לצפייה בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות:
לחצו כאן