התיק של ג'ונבנה רמזי: ביקורת סדרה

לפני עשרים שנה, ג'ונבנה רמזי בת השש נמצאה מתה בביתה. כילדה יפהפייה ובת למשפחה עשירה במיוחד, הרצח באותה העת הופיע בכל מקום. על אף שהמקרה קיבל סיקור תקשורתי נרחב, שיח ציבורי ער וחקירה שמוגדרת עד היום כמקרה פתוח במשטרה המקומית, הרצח נשאר לא מפוענח. כעת, שני עשורים אחרי, התאגדו מספר מומחים – כל אחד בתחומו, כדי לנסות ולגלות, או יותר נכון להציע, מה יכול להיות שקרה באותו לילה.

בשנים האחרונות אנחנו רואים פריחה מחודשת של סדרות וסרטי דוקו המתעמקים ומבקשים לחקור מחדש פשעים או פושעים. סנסציה גדולה יצרה הסדרה "Making a Murderer" של נטפליקס, שבעקבותיה אף זכה אחד מהנאשמים לשחרור מהמאסר הארוך שנגזר עליו. גם ה"ג'ינקס", ששודרה ביס דוקו, השאירה את חותמה כשהצליחה למעשה לגבות מעין הודאה מאדם שחמק מעונש במשך שנים על גבי שנים והמקרה של אמנדה נוקס, הסטודנטית האמריקאית שנאשמה ברצח באיטליה, הפך לסרט מרתק ומטלטל והעלה האשמות קשות מאד לא רק במישור החקירה, אלא גם במישור המוסרי-חברתי. שלא לדבר על הסדרה התיעודית הישראלית המצליחה "צל של אמת" על חקירת הירצחה של הילדה תאיר ראדה.

הסדרה החדשה "התיק של ג'ונבנה רמזי" מבקשת ללכת באותו השביל, ומביאה לצלחת מנה עמוסה של פשע שערורייתי אותו היא מנסה לפענח תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי המעורבים השונים בעניין. המומחים מעלים ספקולציות, בודקים מחדש ראיות ומתשאלים עדים שונים. עם זאת, נראה שגולת הכותרת בסדרה היא כלי מפוקפק למדי – שחזורים.

[*]

האסתטיקה של סרטי וסדרות True Crime מתעצבת ומשתנה בשנים האחרונות – הדרמה מקבלת פנים אחרות, מתוחכמות ומרומזות יותר. האלמנטים השונים שמשתמשים בהם מסייעים ליצור תמונה שלמה יותר של הנושא המדובר. בעידן הטכנולוגי והמתוקשר של היום קל יותר למצוא חומרים ארכיוניים אמיתיים דוגמת צילומים, הקלטות, כתבות, ראיונות ועוד. לכן, השימוש בשחזורים שונים מוצא את עצמו בשולי הבמה, וכנראה בצדק. מדובר בכלי שאולי דורש השקעה כספית גדולה, במיוחד ב"התיק של ג'ונבנה רמזי", בה השחזור מתעלה לרמות חדשות, אבל הוא לרוב לא מייצר מידע אלא רעש ודרמה, שעשויה להיות מבוססת יותר על דעת יוצרי הסדרה מאשר על העובדות בשטח. הוא מסייע לעבות ולרפד את הסיפור, אבל לרוב לא מוסיף זווית חדשה.

מי שעדיין נשארים נאמנים לצורת העברה זו הם הסרטים והסדרות סוג ב' שרובנו מכירים, שאפשר למצוא מאוחר בלילה בערוצי דרמה-אקשן, עם שחזורים שונים בשילוב עדויות של מקרים קטנים יחסית כמו תאונת סקי או נפילה לאגם קפוא. השימוש הנרחב שעושה הסדרה בשחזורים נותן תחושה של דלות מסוימת בחומרים או באמירה ממשית כלשהי.

למרות זאת, הסדרה מנסה ליישר קו עם המראה המתוחכם והעמוק יותר של הז'אנר כיום, וכן מנסה לייצר איזושהי התעלות גם עם הכלי הזה, להביא אותו לעת של היום. היוצרים לא מסתפקים בצילומים מטושטשים של אנשים דומים במראם לדמויות המקוריות ולכן משחזרים לא רק סצנות אלא גם מקומות ובתים. הדלות וההתערבות החיצונית מצד יוצרי הסדרה מורגשת במקומות נוספים, דוגמת דיאלוגים המרגישים מעט מאולצים ונוטפי רגש, ולפחות בפרקים הראשונים צמד המילים "למען ג'ונבנה" הוא פופולרי מדי.

למרות זאת, הסדרה מצליחה בצורה שנראית כמעט קלילה למצוא חומרי חקירה ישנים ואז לעבד אותם מחדש כך שיקבלו זווית נוספת, לחשוף כישלונות צורבים של החברה מסביב ושל המשטרה ומעל הכל להעלות כיוון מעניין בנוגע לאשמה. החוקרים ואנשי המקצוע השונים שמרכיבים את הפאנל החוקר לא רק מתראיינים, אלא יושבים לסיעור מוחות לעיני המצלמה ורגעים מעניינים של הסכמה וחוסר הסכמה נחשפים, לצד מתודות עבודה שונות שנסתרות לרוב מעיני הציבור, דוגמת שימוש נרחב בבלשנות, יצירת פרופיל ועוד. נדמה בסך הכל, שעניין ודרמה לא חסרים כלל במקרה זה, מה שכאמור הופך את הבחירה היצירתית של הסדרה לתמוהה.

אין ספק בכלל שמדובר בסדרת "פשע אמיתי" מעניינת, ששווה את הכמעט-שעה היומית של השקעה בצפייה, אבל לעומת מקבילותיה הבולטות בז'אנר שיצאו בשנים האחרונות ונכנסו ללב ליבו של המיינסטרים, "התיק של ג'ונבנה רמזי" מתקשה לעמוד ברף הגבוה שהוצב בהן, מפני שהיא מתעקשת להיצמד לאלמנטים מיותרים, שמשווים לאסתטיקה ולאמירה של הסדרה תחושה מיושנת.

הסדרה משודרת בבכורה: בימים ראשון-שישי, 18.12-24.12, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD. שידור נוסף: שישי-שבת, 23-24.12, 22:00