תאומות המריבה: ביקורת סדרה

כאשר שירות הסטרימינג אמזון פריים וידאו, הודיע על תחילת יצירת המיני סדרה ״תאומות המריבה״ (Dead Ringers), עוד באוגוסט 2020, הדים רבים התעוררו בקרב חובבי הקולנוע והטלוויזיה בעולם. ״תאומות המריבה״ מבוססת על סרט של דיוויד קרוננברג. זהו אחד מהסרטים הכי מוערכים ומוכרים של הבמאי המבריק, שיצא בשנת 1988, יותר מעשרים שנה לאחר כניסתו לתעשייה. הסדרה, שיצאה בסוף אפריל האחרון, מספרת סיפור שבמהותו דומה לסרט, אך במקום תאומים יש תאומות, ובמקום 116 דקות של הסיפור, אנחנו מקבלים 6 פרקים בני שעה.

הסדרה מתארת את מעלליהן של שתי אחיות (בגילום זוכת האוסקר, רייצ'ל וייס), תאומות זהות, גניקולוגיות עם אופי שונה לחלוטין. אחות אחת, בוורלי, מופנמת, רצינית ומאופקת, בעוד אחותה, אליוט, מאופיינת כמוחצנת מאוד, נהנתנית וחסרת מעצורים. אך למרות השוני הפנימי, שתיהן בעלות אותו מקצוע, ולשתיהן אותה מטרת קצה (גם אם האמצעים שהן בוחרות כדי לממש אותה שונות) - לתת לנשים מענה רפואי טוב יותר בתחום הלידה. בגדול, עד כאן העלילה זהה בין המקור לחידוש.

מההתחלה, אנו רואים כי האחיות מנטל מנהלות מערכת יחסים קרובה וצמודה מדי, על גבול הטעם הטוב. הן מחליפות פציינטיות במידת הצורך, חולקות אינטימיות עד לפרטים הכי קטנים ומבלות את זמנן באופן צמוד ותמידי. קיימים שני קווי עלילה מרכזיים לאורך הסדרה, הראשון הוא מערכת היחסים המתפתחת בין בוורלי לג'נביב (בריטני אולדפורד), שחקנית מפורסמת שמגיעה למרפאה לצורך בדיקת פוריות. ציר העלילה השני שמניע את הסדרה הוא שאיפתן ההולכת ומתממשת של האחיות לפתיחת מרכז פוריות מתקדם.

מבקרי טלוויזיה רבים לא חסכו בביקורת על איכות הסדרה, אך רובם הקלו עליה בטענה כי גם אם תוכנה לוקה בחסר, היא ״נועזת״, ״אמיצה״ ו״נוגעת בנושאים חשובים״. האמנם? אימה טובה היא יותר פסיכולוגית מאשר גרפית. פחד אמיתי נובע ממה שלא נמצא על המסך, לא ממה שעליו. הסדרה "תאומות המריבה" מציגה מראות מדממים כל רבע שעה, אבל זו לא ההגדרה של אומץ, אומץ דורש מהכותבים לחשוב על פתרונות חכמים יותר על מנת לעורר זעזוע, אומץ דורש שהכותבים יכירו בתבונת קהל היעד שלהם, ושיצפו מהם להבין סאב-טקסט וניואנסים, לא לצלם תהליך לידה באופן גולמי מ-15 זוויות שונות.

אליס בירץ׳, יוצרת הסדרה, לקחה סרט בן שעתיים והפכה אותו לסדרה בת שישה פרקים. זו לא משימה של מה בכך, וטמונים פה לא מעט אתגרים, אך מצד שני היה פה פוטנציאל ליצירה יותר שלמה. דמויות המשנה נותרות ברקע לכל אורך הסדרה, למרות שיכלו להתפתח ליותר מכך. בין ג'נביב המבוזבזת לטום ועד להוריהם של התאומות, דמויות רבות נראות כמעין דחלילים, חסרי רצון חופשי שכל מטרתן היא לשרת צרכי העלילה והאחיות או להיות מראה לשתי הדמויות הראשיות, ותו לא. מלבד האחיות מנטל, אף דמות לא אמיתית, היא רק צריכה לקדם את הנרטיב של השתיים. הסדרה, בדומה לחידושים קולנועיים וטלוויזיוניים אחרים מהעשור האחרון, מתיימרת להביא טוויסט מגדרי נועז ועכשווי, כזה שמציג את את הצד הנשי באופן יותר שוויוני. ובכן, הקאסט ברובו מורכב מנשים, היוצרת היא אישה (בירץ׳) ואת מחצית מהפרקים ביימו נשים. למעשה, במבט קצת יותר עמוק, אין אף דמות גברית חזקה במהלך כל הסדרה - מלבד האחיות מנטל, כל דמות בעלת כוח והשפעה היא אישה. הדמות הגברית הבולטת בסדרה, טום, הקולגה בקליניקה של האחיות, היא דמות פתטית, מושא חבטותיהן. דמות גברית נוספת, ג׳וזף (ג׳רמי שמוס), מקבל השפלות כמעט כל פרק, ומכל דמות נשית עם סמכות פחות או יותר. אנחנו בשנת 2023? צריך להצדיק את האדפטציה המודרנית הזו איכשהו.

כמה מילים על רייצ'ל וייס. מדובר בשחקנית מדהימה, מהטובות והמוכשרות בעולם היום. ההופעה שלה בתפקיד שתי התאומות היא מחשמלת, היא מצליחה להכניס מתח לסצנות שאחרת היו מרדימות ולהפעים את הצופים כל פעם מחדש. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בשחקנית בת 52. גילן של התאומות אינו מצוין בפירוש, אך על סמך ההתנהגות, האפיון של הדמויות והעובדה שבוורלי מנסה להיכנס להריון (וגם מצליחה), ניתן להסיק שמדובר בנשים בסוף שנות השלושים או תחילת שנות הארבעים של חייהן. וייס נראית מצוין לגילה, אך זה לא לגמרי תופס, פער הגילאים בין הדמות לשחקנית מורגש לעין.

אז עד כמה הגרסה הנשית לסרט מצדיקה את קיומה? הטוויסט הוא בכך שבעוד שבסרט השניים רבים על אותה בחורה, כאן השתיים מעוניינות במינים שונים, והבחורה, ג׳נביב, מובילה למריבה בכך שהיא מרחיקה את בוורלי מאחותה. הבעיה היא שכאן הטוויסט נגמר, פחות או יותר. נכון, יש שינויים קלים, אבל הדמויות אלה אותן דמויות, רק שמשחקות אותן נשים. יש כאן חוסר הבנה של מה זה פמיניזם. כך אנחנו מקבלים עוד מאותו דבר - אותן דמויות עם אותן תכונות, מגולמות על ידי שחקנים שונים וללא העומק של הסרט המקורי.

הסדרה "אחיות המריבה" משודרת באמזון פריים וידאו. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן