חדשות קולנוע וסרטים

אי אפשר להוריד את העיניים מ...מריל סטריפ

15/3/2012

שלח לחבר+ הוסף תגובה

מאת: בן חכים

בין סדרת הכתבות על "שחקנים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים", לא היינו יכולים להתעלם כמובן, ממריל סטריפ. עם עיניים בוהקות וחן בלתי נדלה, השחקנית, שכבר מלאו לה 62, שוטפת את המסך בתיאבון אינסוף, כזה שמדביק בו את הצופים למסך - זו גם כנראה אחת מהסיבות מדוע סטריפ יכולה לקבל אוסקר על אחד הסרטים המאכזבים של השנה - פילידה לויד, שביימה את "אשת הברזל", עליה זכתה באוסקר, לא ידעה שהפרוייקט שלה הולך להיות ה"ג'אק פוט" של סטריפ, בעיקר אחרי ש"מאמה-מיה", בבימויה גם כן, נחל אכזבה. עם זאת, תחושת הנצחון הייתה כבר ספוגה באוויר.

[*]

עוד לפני שיצא הסרט לאוויר העולם, ההמתנה, הרחש והראיונות המוקדמים הפצירו בסטריפ כי מדובר בתפקיד חייה, אך דבר מזה לא הזיז לה – סטריפ, נשארה אדישה ובצדק - 14 מועמדויות ללא זכייה גורמים גם לאמביציוזים ביותר להניח את רגליהם על הקרקע. אבל בערב של ה – 26 לפברואר, היה קשה להחביא את ההתרגשות, בעיקר לשחקנית כמו סטריפ. לצד זוכים טריים, סוף כל סוף היא יכלה להרים את ידייה בגאווה, עם חיוך גדול פעם אחת נוספת והפסלון – אמר הכל.

[*]

36 שנים שהקריירה של סטריפ רק נוסקת אל על – הופעת הבכורה שלה החלה בסרטו של פרד זנמן, "ג'וליה" ולאחר מכן בשנת 78, השתתפה לצד ארוסה, בסרט "צייד הצבאים" על סרט זה הייתה מועמדת בפעם הראשונה לאוסקר, אבל היה זה דווקא משחקה בסרט "קרמר נגד קרמר" שהעניק לה את האוסקר הראשון ובשנת 1982, קיבלה את פרס האוסקר השני שלה, על הסרט "בחירתה של סופי".

[*]

אצל סטריפ תמיד היה אפשר לראות את הברק בעיניים. ברק שגם היום, 36 שנים אחרי, עדיין נוצץ בכל כוחו. בנאום הזכייה שלה באוסקר האחרון, הודתה ראשית לבעלה, כשהבינה מנסיון, מה חשוב באמת בחיים. "זכרונות מאפריקה", "הגשרים של מחוז מדיסון", "המוות נאה לה", לצד סרטים חדשים יותר כמו "אדפטיישן", "השעות", "פשוט מאוהבת" הם רק חלק מהרשימה הארוכה והמכובדת של הפרוייקטים בהם השתתפה, אשר בלי משים, הפכו אותה לאחת הכוכבות העסוקות של הוליווד.

[*]

ב"השטן לובשת פראדה", הפתיעה בצדדים נוספים, שמאז רק הפכו את בחירותיה למעניינות יותר - בסרטיה האחרונים, כגון "ג'ולי וג'וליה" נכנסה לנעלייה המחייכות של ג'וליה צ'יילד עם הקול הגבוה והבטחון האצילי - תפקידה לוכדים לא רק את האווירה של אותה תקופה, אלא גם את נבכי ליבה - סטריפ, ידועה בפרפקציוניזם אותו היא מקדישה לכל תפקיד וזה בא לידי ביטוי באופן בולט דווקא בתפקידה האחרון.

[*]

ב"אשת הברזל" סטריפ הבינה שכדי ללכוד את לב הקהל, לשחק טוב זה כבר לא מספיק. הפעם התהדרה בשינוי פיזי, כדי לגלם באופן הטוב ביותר את דמותה של מרגרט ת'אצר.

נראה שסטריפ מביאה ניחוח הצלחה לכל פרוייקט אליו היא מקושרת. לא בכדי זכתה באוסקר השלישי שלה דווקא על התפקיד הזה - יש קויים דומים בין דמותה של תאצ'ר לסטריפ - שתיהן אמביציוזיות, שתיהן רואות את המטרה מול העיניים ושתיהן מביאות משהו אמיתי, נכון אל התפקידים שלהן, גם אם לא כולם אוהבים את זה.

במקרה של סטריפ, למזלה ומזלינו, אוהבים מאוד.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !