חמישה כוכבים: הסרטים האהובים על אורנה פיטוסי ומורן רוזנבלט

הבחירות של אורנה פיטוסי

אווטאר - "אני מכורה לסרטי פנטזיה. זה מרגש אותי, אסור להפריע לי, אני נשאבת לסרט וכמו ילדה קטנה אני בפנים. סרט חלומי וקסום עם ערכים שאני מאמינה בהם. הדמות הנשית היא האיור שלי, היא כמוני. מרתק ומדהים".

על הסרט: הבמאי ג'יימס קמרון לוקח את הצופים אל כוכב מרוחק, בו הגיבור (סם וורת'ינגטון) יוצא למסע של גילויים ואהבה, בעודו מוביל קרב ענק להצלת הציוויליזציה. זוכה שלושה פרסי אוסקר: צילום, אפקטים מיוחדים ועיצוב אמנותי. הסרט צבר את ההכנסות הגבוהות ביותר בהיסטוריה ובכך עקף את "טיטאניק" של אותו הבמאי. סרט ההמשך מתוכנן ל- 2020.

רקוויאם לחלום - "יום אחד הגיע ידיד אלינו הביתה ואמר 'אתם חייבים לראות', הסרט שאב אותי פנימה והוא היה קשה, מאוד מטלטל. חוויתי את זה באופן טוטאלי ובסוף הסרט ישבתי בוכה. מצד אחד הסרט היה מדהים וחזק ומצד שני התבאסתי שהוא גרם לי לראות את הסרט הזה, עד היום יש לי פלאשבקים ממנו. השפיע עליי מאוד".

על הסרט: מתאר צורות שונות של התמכרות ושקיעה באשליות, מתמקד מצד אחד בחוויות המרוממות ומצד שני בחוויות הקשות ביותר. סרט פולחן של דארן ארונופסקי שנחשב קשה לצפייה.

תלמה ולואיז - "בצפייה גיבשתי סופית, בתוך עצמי, את אחוות הערבות ההדדית של הנשים. הייתי אז סטודנטית, ישבנו שתי בחורות ושני בחורים כשצפינו בסרט. כשהגיע הרגע של התקיפה, היא ואני החזקנו ידיים. באותו רגע זה היה כל כך ברור שמה שלא תעשי, בסופו של דבר זה אנחנו והם. יש דברים שהם לא יבינו לעולם, זה מתחבר לנושא של "Me Too" וההתעוררות המודעות של הנשים. זר לא יבין זאת. שם הבנתי שאנחנו שותפות, לא משנה מהיכן את ואיזו שפה את מדברת. הסצנה הזו צרובה בזיכרוני. מאז ועד היום יש לי חברות שהן 'תלמה ולואיז סטייל'".

על הסרט: זוג חברות, תלמה (ג'ינה דייוויס), עקרת בית מתוסכלת הנשלטת בידי בעלה ולואיז (סוזן סרנדון), מלצרית דלת אמצעים, יוצאות יחד לחופשה, ללא ידיעת בני זוגן ומכאן הכל מסתבך. זוכה פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

תמונות קצרות - "מאז ילדותי אני מהמתבוננים. בגן, בתחנות אוטובוס, כל הזמן הייתי מסתכלת על אנשים, זה גם מה שאפשר לי להיות השחקנית שאני. הייתי מסתכלת על אנשים, לומדת התנהגויות ונכנסת לנעליים שלהם. רואה מישהו באוטובוס ומתחילה לחשוב מאין הוא בא ולאן הוא הולך. אהבתי לראות פיסות חיים. לימים למדתי את זה דרך השאלות של סטניסלבסקי, אבל אז עוד לא ידעתי על זה. תמיד ידעתי להציץ ולשחרר, ידעתי שאין לי יכולת לראות את כל התמונה. בסרט, הרגשתי שמישהו ראה את האופן שבו ראיתי את כל החיים ועשה מזה סרט שבו כולם גיבורים. זה לא סרט קלאסי שיש בו יש מכשול והגיבור מגיע. בסופו של דבר יש חוט שמקשר בין כל הדמויות, כמו בחיים".

על הסרט: סרטו הגדול ומלא הכוכבים של רוברט אלטמן כולל סיפורים קטנים ודרמות גדולות, כשכולן מתרחשות ביום סוער אחד בלוס-אנג'לס. אלטמן מתבסס על סיפוריו הקצרים של ריימונד קארבר, מגדולי הסופרים האמריקאים וטווה עלילה עשירה ומרתקת הבנויה מצירופי מקרים. זוכה פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר.

השוטר מסן טרופז - "לואי דה פינס היה קומיקאי צרפתי בחסד עליון, הסרטים שלו ממש מצחיקים. האופן שבו הוא תופס ניואנסים של אנשים קורע, ניתן לראות שהייתה לו יכולת התבוננות גבוהה מאוד על בני אדם. הוא לא התבייש לקחת את התכונות האנושיות הכי פתטיות ולדרוך עליהן מבלי להתבייש. אבי מתוניס ואמי מאלג'יר, לכן יחד עם תרבות ישראלית, גדלתי בבית גם על הרבה תרבות צרפתית. היינו רואים המון סרטים עם דה פינס וכמו בצפייה ב'חגיגה בסנוקר', לא יודעים למה, אבל נקרעים מצחוק בכל פעם מחדש מהשטויות והפרצופים שלו. דה פינס מזכיר עבורי את הבית. מוגזם ומצחיק".

על הסרט: דה פינס מגלם את השוטר לודוביק בעיירה צרפתית קטנה. הוא נאלץ להתמודד על קבוצת נודיסטים ועם צרות שבתו גורמת.

הבחירות של מורן רוזנבלט

כוח עליון - "סרט גאוני ונורא פשוט על זוגיות והורות. מתרחש באתר סקי בחופשה משפחתית, דיאלוגים וסיטואציות מבריקות".

על הסרט: משפחה מוצאת את עצמה עדה למפולת שלגים. התגובות של בני המשפחה לאירוע משנות את יחסם זה לזה וכלפי אב המשפחה. סרטו של רובן אוסטלונד ("הריבוע") זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע השוודי.

הלובסטר - "סרט סוריאליסטי שמדמה תהליך של אדם שמזגזג בין רצון לחיות בזוג ורצון לחיות לבד. מרהיב ומלא הומור".

על הסרט: עולם בו החוק מורה כי יש לעצור רווקים ולהעבירם אל מלון מיוחד שבו הם מחויבים למצוא לעצמם שידוך בתוך 45 ימים. במידה וייכשלו, יאלצו להפוך לבעל חיים כלשהו לבחירתם וישוחררו אל הטבע. גבר נואש (קולין פארל) מחליט לברוח מהמלון אל היערות, שם חיים המתבודדים ומתאהב באחת הנשים (רייצ'ל וייס) בניגוד לכללים הנוקשים של הקבוצה. סרטו של יורגוס לנטימוס ("להרוג אייל קדוש") זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן.

אושר - "אני חושבת שזה הסרט הראשון שראיתי שגרם לי לרצות לכתוב. התאהבתי שם גם בפיליפ סימור הופמן כשחקן ובכלל, השחקנים שם עושים עבודה מדהימה ונורא מורכבת וקשה בעיניי".

על הסרט: שלוש אחיות מניו ג'רזי לוקחות חלק בסאטירה אכזרית של טוד סולונדז על החברה האמריקאית. טוד מעביר את מסריו ההרסניים באמצעות סגנון הלקוח ממלודרמות טלוויזיוניות דביקות. אלימות, פדופיליה ועוד סטיות בסרט ציני ומצחיק. זוכה פרס המבקרים בפסטיבל קאן.

בעלים ונשים - "לא ראיתי את כל הסרטים של וודי אלן, מודה, אבל מבין אלה שראיתי זה הסרט שאני הכי זוכרת. הרגע שבו הדמות שוודי אלן משחק נכנסת לחרדה כי זוג החברים הכי טובים שלהם נפרדים ופתאום הוא נשאר לבד בתוך הזוגיות שלו, זאת נקודת פתיחה נורא יפה וכנה ומקורית".

על הסרט: סרטו הכמעט אוטוביוגרפי של וודי אלן מציג את השבירות שבנישואים. ג'ק (סידני פולאק) נפרד מאשתו סאלי (ג'ודי דיוויס) אחרי שנות נישואין רבות. חבריהם הנשואים גייב (וודי אלן) ואשתו ג'ודי (מיה פארו) מתקשים לעכל את הבשורה. המקרה גורם להם לבחון מחדש את הנישואים שלהם, שגם לא עובדים ולא מתפקדים זמן רב, אך מטעמי נוחות לא נבחנו לעומק. זוכה פרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר ובפרס איגוד המבקרים האמריקני לשחקנית המשנה הטובה ביותר (ג'ודי דיוויס).

שש פעמים - "זה סרט מאוד קשה לצפייה שהצליח להביא אמת גדולה. ראיתי שם את עצמי וראיתי נערות שהכרתי וזה הישג ענק לסרט".

על הסרט: הסרט מתאר תקופה בחייהם של קבוצת מתבגרים בני 17 בהרצליה. אל החבורה הסגורה מתפרצת נערה בשם גילי (סיון לוי), שעברה לבית הספר שלהם ומנסה לתפוס את מקומה בכל דרך אפשרית. הניסיון להשתלב בחברה מוביל למסכת ניצול מיני של גילי על ידי חבורת המתבגרים. סיון לוי זכתה בפרס אופיר לשחקנית הטובה ביותר.