פסטיבל קאן: הסרטים החדשים בכיכובם של אמה סטון, ריצ'רד גיר וסלינה גומז

19/05/2024 08:56:05

שלח לחבר הוסף תגובה

מבקר האתר רון פוגל ממשיך לדווח מפסטיבל הקולנוע החשוב בעולם: הסרט החדש של יורגוס לנתימוס "סוג של חסד", סרטו החדש של פול שרדר "הו קנדה", הסרט הרומני ״שלושה קילומטרים מקצה העולם" וסרטו של ז'אק אודיאר "אמיליה פרז" בכיכובן של זואי סלדנה, סלינה גומז והשחקן הישראלי מארק איווניר

ביום הרביעי לפסטיבל הסרט הראשון שבו אני צופה הוא הסרט ״הו קנדה״ של הבמאי פול שרדר, הזכור בין היתר כתסריטאי ״נהג מונית״ המהולל. את הסרט הפיקה חברת ההפקות הישראלית סיפור (וזה כבר סיפור מעניין). הסרט הממש לא טוב הזה עוסק בבמאי סרטים דוקומנטריים (ריצ׳רד גיר הנהדר) שעל ערש דווי נזכר בתחילת הקריירה שלו. עוד בסרט אומה תורמן ומייקל אימפריולי ("הסופרנוס"). הסרט נדמה לי כחצי אפוי וכל הזמן חיכיתי לעלילה כלשהי או להסבר איך בחור שהתחמק מהגיוס לצבא האמריקאי הפך לאחד הבמאים הידועים בקנדה. חיכיתי וחיכיתי לאיזה טוויסט ואז נגמר הסרט.

הסרט השני שלי להיום כבר נדמה ככזה שעומד בסטנדרטים של התחרות הראשית בקאן - ״שלושה קילומטרים מקצה העולם" של הבמאי הרומני עמנואל פרבו עוסק בעיירה קטנה שבה מתברר כי הבן של זוג העוסק בדיג מתעניין בבני מינו והעיירה כמרקחה. ההורים עושים לבנם גירוש שדים עם הכומר המקומי ואפילו חוקרת משטרה שתגיע מחוץ לעיר לא תצליח לשבור את חומות ההסתרה והדעות הקדומות. סרט איטי ומחושב כדרכו של הקולנוע הרומני. אני מאוד אהבתי.

ערב יורד על קאן והסרט האחרון שלי להיום הוא ״סוג של חסד״ של הבמאי היווני המוערך יורגוס לנתימוס שאחרי הקשקוש המכונה ״מסכנים שכאלה״ שזיכה את אמה סטון באוסקר המשחק חוזר למקורותיו בסגנון ״שיני כלב״ ומנפיק יצירה מהפנטת וביזארית בת שלושה סיפורים הנעים בין אימה למוזרות .אמה סטון וג׳סי פלמונס ("שובר שורות") מככבים בסרט. רמת הסיפורים לא אחידה אבל לנתימוס מצליח ב-165 דקות להגיד לא מעט דברים על כתות, אובדן זהות ועל חיפוש אושר. דם נשפך, אנשים מתנהגים כשונאי אדם והבמאי מנצח על הקאסט שלו ביד רמה. סרט מרתק שאצפה בו שוב כשיגיע ב-6 ביוני להקרנות בישראל.

ביום החמישי לפסטיבל אני מתחיל את היום בהקרנה מיוחדת של הסרט ״יפהפיית עזה״ על טרנסג'נדריות ערביות ועל חיפוש אחרי בחורה שכביכול הגיעה מעזה לישראל כדי למצוא את עצמה בתעשיית הזנות המקומית. זהו דוקו מעניין, גם אם לא תמיד ממוקד ואחיד ברמתו. הצילומים בדרום תל אביב ואי אפשר שלא לחוש עצב על אותן נשמות אבודות שהחברה הערבית המוסלמית הוקיעה מתוכה ובאו לעיר הגדולה להמציא עצמן מחדש. בצהריים אני מבלה במסיבה למצביעי גלובוס הזהב על יאכטה מפוארת החונה בנמל קאן. לאחר מכן הסרט הנוסף שאני צופה בו הוא הסרט החדש של הבמאי הצרפתי הידוע ז׳אק אודיאר ״אמיליה פרז״ על ברון סמים שעושה ניתוח לשינוי מין ומנסה לעשות דברים טובים לחברה כדי לכפר על ימיו כפושע. זואי סלדנה וסלינה גומז מככבות (וגם השחקן הישראלי מארק איווניר בתפקיד קטן) ומסתבר שהסרט הוא בכלל מיוזיקל. אני לא בטוח שהשילוב של סרט פשע עם שירים בספרדית עובד, אבל הסרט בסופו של דבר די מעניין.