פסטיבל חיפה ה-40: ההמלצות של יאיר הוכנר

5 בספטמבר

94 דקות דחוסות ואנרגטיות שנוגעות באחת הטראומות ההיסטוריות של מדינתנו - המשחקיים האולימפים במינכן 1972. הסרט מתאר את ההתרחשות מנקודת המבט של צוות טלוויזיה אמריקאי שנשלח לסקר את האירוע ועל אף שהתוצאה וגודל המחדל ידועים לנו הוא עדיין מצליח להיות מרתק. הגיבורים הם צוות התקשורת הבינלאומי של ABC מאחורי מצלמות הטלוויזיה, המתמודד עם החלטות קשות ומוסריות. צוות שחקנים מעולה ביניהם פיטר סארסגארד, ג'ון מגארו, בן צ'פלין והשחקנית הגרמניה לאוני בנש הזכורה מ"חדר המורים" בתפקיד פריצה בסרט אמריקאי. (4 כוכבים)

Better Man: סיפורו של רובי וויליאמס

מי היה מאמין שדווקא מחזמר המורכב מסיפור חייו של יוצא להקת Take That, שהפך לזמר בעל קריירה מצליחה בכוחות עצמו, יהיה מעניין מבחינה קולנועית. במאי הוידאו קליפים ואיש האפקטים המיוחדים, מייקל גרייסי ("האמן הגדול מכולם") מספק נקודת מבט ייחודית מלאה בשנינות. הסרט עוסק באופן ישיר גם בהתמודדות עם מחלת הנפש והבעיות הפסיכולוגיות של וויליאמס ולא עושה לגיבור שלו הנחות. ההפתעה היא שאת וויליאמס מגלם קוף שימפנזה יציר CGI. מה שנראה כמו פרובוקציה זולה הופך לחוויה קולנועית סוחפת. זה אולי עוד מיוזיקל על זמר, אבל כזה עוד לא ראיתם. (4)

Saturday Night

ג'ייסון רייטמן ("ג'ונו") הוא מסוג הבמאים שרוב הסרטים שלהם הם תמיד ליד, אבל הם אף פעם לא באמת קולעים במטרה. סרטו החדש מתאר את ההתרחשויות מאחורי צילומי פרק הפיילוט של תוכנית הסאטירה והמערכונים האגדית. רייטמן מצליח להעביר את הכאוס המתחולל מאחורי הקלעים, להוציא את המיטב מאנסמבל שחקנים צעיר, בהובלתו המוצלחת של גבריאל לבל המגלם את יוצר התוכנית לורן מייקלס ומועמד לגלובוס הזהב על תפקידו. ווילם דפו וג'יי. קיי. סימונס הבלתי נלאים בוחשים בקלחת גם כן. התוצאה היא קומדיה דרמטית עם כאוס המאורגן היטב וכמובן תחילתה של היסטריה והיסטוריה טלוויזיונית שתשנה את גורלם של כל המשתתפים בתוכנית וגם את פני הטלוויזיה. (4)

הברוטליסט

דמיינו את הקולנוע של טרנס מאליק פוגש את הקולנוע של סקורסזה, אבל הרבה פחות קתולי והרבה יותר יהודי וקבלו את "הברוטליסט". סרטו של השחקן לשעבר וכיום במאי בריידי קורבט הספיק לזכות בחמישה פרסים בפסטיבל ונציה האחרון, ביניהם פרס אריה הזהב בקטגוריית הבימוי. בגיל 36 הוא מוציא תחת כפות ידיו אפוס היסטורי מונומנטלי המתאר את מסעו של ניצול שואה, אדריכל הונגרי יהודי, שמהגר לארה"ב אחרי המלחמה וזוכה לנהל פרויקט אדריכלי אדיר שישנה את חייו. דרמה מרתקת על החלום האמריקאי, קפיטליזם וגם על מקומם של היהודים אחרי אותה טרגדיה. שלושת השחקנים הראשים מספקים כאן את הופעות חייהם: אדריאן ברודי ("הפסנתרן") בתפקיד הראשי, פליסיטי ג'ונס כרעייתו העיתונאית הנכה וגם גאי פירס כמיליונר האמריקאי השוכר את שירותיו בתפקיד מצמרר להפליא. (5)

בירד

אנדריאה ארנולד ("אמריקן האני") חוזרת אל המקורות של עשייתה הקולנועית - מעמד הפועלים הבריטי - ולייצוג של נשים ונערות המתמודדות עם הורים לא מתפקדים, סמים וחברה שוביניסטית אלימה. הפעם היא גם מכניסה תמות קוויריות וטובלת את כל העסק עם מוזיקה של קולדפליי. הגיבורה היא ילדה בת 12 בשם ביילי שמתגוררת עם אביה סוחר הסמים, אחיה הצעיר, חברתו החדשה ובתה הזאטוטה. יש לה אמא ביולוגית החיה עם בן זוג אלים ואחים נוספים. היא מתיידדת עם בחור מסתורי בגילומו של פרנץ רוגובסקי המעולה ("חופש מוחלט"). זוהי דרמת התבגרות מפתיעה, מרגשת ובעלת מוטיבים פנטסטיים. ניקיה אדמס הצעירה כביילי היא סוג של תגלית ואת אביה מגלם בארי קיוגאן ("רוחות אינישרין"). (4)

בנות כמונו

פרמיירה ישראלית לסרט שזכה בשלושה פרסי אופיר (שחקן משנה, שחקנית משנה וליהוק). זהו סרט הקולנוע השני של לי גילת לפי תסריט של בת זוגה בת-אל מוסרי שגם משתתפת בסרט וזכתה בפרס האופיר על תפקיד משנה. מדובר בסרט נעורים ריאליסטי המתרחש באחת השכונות הכי קשוחות של בת ים. שחר היא נערה המתמודדת עם אב שמאושפז במוסד לחולי נפש, אמא שמחליפה גברים בקצב מסחרר ומנסה לגדל את אחותה הקטנה במקביל. אחרי שנפלטה מבית ספר רגיל, היא לומדת במסגרת חלופית לנערות במצבי סיכון. כמו ב"בירד" גם כאן יש תחושה ריאליסטית קשוחה ונטולת פשרות, אבל בניגוד לסרטה של אנדריאה ארנולד, "בנות כמונו" לא בורח אל הפנטזיה וגם לא מסתיר באופן מעומעם את התכנים הקווירים שלו. התוצאה היא יצירה ישראלית צעירה, אמיצה ומלאת כריזמה. (4)

אני עדיין כאן

הבמאי המועמד לפרס האוסקר וולטר סאלס, הזכור בעיקר מיצירתו הנוגעת ללב "תחנה מרכזית ברזיל" משנת 1998, נמצא בתהליך קאמבק. "אני עדיין כאן" קטף את פרס התסריט בפסטיבל ונציה האחרון, נבחר לייצג את ברזיל בטקס האוסקר וזיכה את השחקנית הראשית, פרננדה טורס המעולה, בשבחים. היא גם מועמדת לגלובוס הזהב על תפקידה. העלילה המבוססת על מקרה אמיתי מתרחשת בשנת 1971, כאשר אב משפחה, חבר קונגרס לשעבר, נלקח לחקירה משטרתית בברזיל ועקבותיו נעלמות. אשתו תעשה הכל כדי להשיב אותו הביתה. סרט חובה גם כי הוא טוב מאוד וגם כי כל כך חשוב שכמה שיותר ישראלים יצפו בו בימים אלה. (4)

דרכים מצטלבות

הבמאי הגיאורגי-שבדי לבאן אקין ("ואז רקדנו") חוזר עם סרט נפלא שנבחר להיות סרט הפתיחה של מסגרת הפנורמה בפסטיבל ברלין 2024. מדובר בסרט מרגש עם דמויות ראשיות כובשות לב. מזיה ערבולי מגלמת את ליה, מורה בגמלאות, שנוטשת את הכפר הגיאורגי הקטן שבו היא חיה ויוצא לאיסטנבול, כדי למצוא את אחייניתה טקלה שברחה מהבית לפני שנים כדי לגלות מה עלה בגורלה. מלווה אותה אצ'י, מי שהיה ידיד של טקלה, צעיר פרוע שרק רוצה להנות אבל בסתר זקוק נואשות לדמות אם. אבודים בעיר הגדולה הם מחפשים אחרי האחיינית כדי לבשר לה שאמא נפטרה ועל הדרך ייחשפו לקהילה הטרנסית באיסטנבול ולמאבקים שלה. הפסקול הוא חגיגה מוזיקלית מרהיבה בפני עצמה. (4)

זרע התאנה הקדושה

זוכה פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל קאן, שיפתח את פסטיבל חיפה. את הסרט ביים האיראני מוחמד רסולוף שנאלץ לברוח ממדינתו אחרי שצילם את הסרט בסתר באיראן. מדובר במראה מדכאת אל העתיד שלנו אם לא נדע לעצור את התהליכים המתרחשים בימים אלו. מה שמתחיל כדרמה משפחתית, הופך לדרמה פוליטית והופך בשליש האחרון שלו למותחן מורט עצבים שישאיר את הקהל המום ומופתע בסופו. העלילה עוקבת אחרי אימאן, שופט חוקר בבית המשפט המהפכני בטהרן שזכה זה עתה לקידום. אשתו ושתי בנותיו מקבלות הנחיות כיצד עליהן להתנהג, אבל רוח המחאה הפוליטית ברחובות העיר מחלחלת גם אל תוך הבית. (4.5)

המופע האחרון

פמלה אנדרסון, הזכורה בעיקר מתפקידה בסדרת הטראש "משמר המפרץ", זוכה לעדנה בזכות תפקידה בסרט שביימה ג'יה קופולה. היא מגלמת רקדנית במופע בלאס וגאס. כבר שלושים שנה היא עוטה על עצמה נוצות ונצנצים. על אף שהקהל הולך ומתמעט, היא מופתעת כאשר מודיעים לה שהמופע עומדת לרדת. היא וחברותיה הרקדניות חייבות להחליט מה הן יעשו בעתיד. אנדרסון מצליחה להיות כנה, אנושית ולעורר חמלה לגבי דמותה השברירית. ג'יימי לי קרטיס כתומה מתמיד בתפקיד חברתה, רקדנית לשעבר ואלכוהוליסטית בהווה. דייב בטיסטה בתפקיד אופי המתלבש עליו בצורה מושלמת ובילי לורד ("אימה אמריקאית" ובתה של קארי פישר ז"ל) היא הבת המתנכרת. (3.5)

כאב אמיתי

סרטו השני באורך מלא של השחקן ג'סי אייזנברג בתפקיד הבמאי/תסריטאי. כאן הוא גם לוקח על עצמו את התפקיד הראשי לצד קירן קאלקין בתור שני בני דודים ניו יורקרים יהודים שפעם היו קרובים אבל המציאות והשנים הרחיקו ביניהם. השניים יוצאים לטיול שורשים בפולין כדי למצוא את הבית שבה גדלה סבתם. הסרט הוקרן בפסטיבל סאנדנס וזכה בו בפרס התסריט והוא מצליח להפתיע, לרגש, להצחיק וגם לצבוט בלב. לא יפתיע אם קאלקין ימצא את עצמו על הבמה בטקס פרסי האוסקר. (4)

מופע טוטאל

סרטו הראשון של השחקן רועי אסף כבמאי הוא חוויה קולנועית עכשווית, אקטואלית, פוליטית, אישית שהיא גם סוחפת ומרגשת. אסף מגלם את אסי, שחקן כושל. הוא חוזר ממילואים בזמן מלחמה, לעיירה הדרומית שבה הוא גר עם משפחתו. ביום הוא מורה, בערב הוא שחקן באולם התרבות המקומי. אשתו נמצאת לפני פריצה בקריירה שלה. הם עומדים לרכוש בית חדש והחיים אחרי הצבא מתחילים להתייצב, אבל החלום להצליח כשחקן ואירוע בלתי צפוי הופכים את אסי למפורסם בן לילה. אסף מתגלה כבמאי בעל חזון קולנועי ומצליח לנווט את הסרט ביד בטוחה עד לסוף האפקטיבי. (5)

נדל"ן

סרט הביכורים של ענת מלץ הוא אולי החוויה הקולנועיות הישראלית הצעירה המרעננת ביותר שתוצג השנה בפסטיבל. תמרה ואדם עומדים להפוך להורים וצריכים לפנות את הדירה התל אביבית. הם נוסעים לחיפה למסע אחרי דירה. ההרפתקה הזאת תאיר את הזוגיות שלהם ותעמיד אותם במבחן. שני השחקנים הצעירים ויקטוריה רוסובסקי ולב לייב לוין נפלאים, אבל דווקא שרה וינו-אלעד בתפקיד אמו של אדם גונבת את ההצגה. (4)