הוא אחד מעמודי התווך של עולם הקומדיה האמריקאי מאז שהיה סטנאדפיסט מתחיל, דרך הופעותיו המרובות ב-SNL, סרטי פולחן כמו "נוכלים עם סגנון" ו"אבי הכלה", קריירה מוזיקלית מצליחה עם 5 פרסי גראמי וקאמבק למרכז הבמה עם הסדרה "רק רוצחים בבניין". יבגני גרינברג על הקומיקאי לבן השיער שכולם אוהבים לאהוב
סטיב מרטין פועל מזה חמישה עשורים בתור איש האשכולות של עולם הבידור שמוכר ואהוב על מספר דורות של צופים. המראה החיצוני, החיוך והסטייל מאפיינים אותו לכל אורך הקריירה באותה מידה כמו סגנון ההומור האבסורדי, החביבות, הצ'ארם והנוכחות הכריזמטית. הנער, שמשרתו הראשונה הייתה ליצן שעושה מופעי קסמים וצורות מבלונים בדיסנילנד וכמעט הפך לפרופסור לפילוסופיה, היווה השראה לדורות של שמות גדולים כמו טינה פיי, אנדי סמברג, קונאן אובריאן, סטיב קארל וג'אד אפטאו. היום הוא עדיין ליצן, אבל מסוג אחר, וגם הרבה יותר מזה.
יש שיגידו שמרטין היה ונשאר באותו גיל מאז שהם זוכרים את עצמם. זאת בזכות שיערו הלבן שהפך לסימן ההיכר שלו. לא רבים יכולים להגיד אם ראו את הקומיקאי אי פעם עם הבלורית השחורה, אבל זה בהחלט קרה לתקופה קצרה עד ששיערו התחיל להאפיר בגיל צעיר. מרטין מעיד שאיבוד הפיגמנטים בשיער פתח לו דלתות בתור בעל מראה בוגר יותר והיה רכיב מאזן להיבטים הילדותיים והשטותיים של הקומדיה שלו. הוא שיחק את הטיפש החביב והחכם בצורה מושלמת, תמיד בנונשלנטיות, ציניות במידה והומור עצמי. לצורך הדגמה, על הכרטיס העסקי שלו כתוב "זהו אישור שנפגשת איתי וחשבת שאני אדיב, מנומס, אינטליגנטי ומצחיק", והוא באמת כל הדברים האלה.
לימודי הפילוסופיה באוניברסיטה השפיעו רבות על סגנון ההומור והתוכן של מופע הסטנדאפ שלו. דווקא המקצוע ההומני גרם לו להטמיע חשיבה חדשנית בבדיחות שלו ולהנדס את הפאנץ' ליין בניגוד לחוקי הלוגיקה המקובלים. כך גילה את הזיקה שלו לתוכנית "סטרדיי נייט לייב", כשפתח ערב אחד טלויזיה וראה חבורת קומיקאים עושים דברים לא הגיוניים שמצחיקים. אפשר להתווכח מי השפיע על מי יותר, אבל הקשר ההדוק בין SNL למרטין מחזיק מאז שנות ה-70 ועד היום.
נתוני רייטינג מצביעים על זינוקים חדים בכמות הצופים בכל פעם שמרטין נוכח על הסט. בשנותיו המוקדמות בתוכנית השתמש רבות בתנועת המרכאות באוויר והפך אותה לפופולרית עד היום עבור מי שרוצה להצביע על הטייה אירונית של דבריו. הוא השתתף עד כה ב-27 תוכניות והנחה 16 מהן, שני בכל הזמנים רק לאלק בולדווין. בכל פעם בו מנחה מסוים מגיע למספר עגול של תוכניות, צפו להופעת אורח של מרטין, בחלוק המסורתי של מנחים ותיקים.
מאותו סט יצאו שיתופי פעולה רבים בתחומים שונים, כמו שקורה הרבה עם בוגרי SNL גם היום. השיר "המלך טוט" שהופיע לראשונה בתוכנית, הפך ללהיט שמכר מעל מיליון עותקים. הוא כתב סרטים עם לורן מייקלס ורנדי ניומן, כיכב בהם לצד דן אקרויד, ג'ון בלושי, צ'בי צ'ייס, אדי מרפי, מייקל קיין, רובין וויליאמס וריק מורני, תחת במאים כמו ג'ון לנדיס ופרנק אוז. הוא היה מחוזר על ידי סטנלי קובריק ודיוויד לינץ' לתפקידים בסרטים שלא יצאו לפועל. לאורך השנים יצר דמויות בלתי נשכחות, כמו רופא השיניים הסדיסט ב"חנות קטנה ומטריפה", האב הלחוץ בסרטי "אבי הכלה", עוד אב לחוץ בסרטי "12 במחיר 1" (אם כי הוא עצמו הפך לאב רק בגיל 67), איש משפחה לחוץ ב"תקועים בדרך", פרדי הנוכל שמתחזה לנכה ב"נוכלים עם סגנון", ולמיטיבי לכת – המלצר המפוזר בסרט הקצר בעל אותו שם.
כישוריו של מרטין מתפרשים הרבה מעבר לקומדיה. הוא כותב ספרים, מחזות, מחזמרים לברודווי ותסריטים. כישורי המשחק הדרמטי והאנושי שלו מתגלים ב"רוקסן", הגרסה המודרנית לסירנו דה ברז'רק שזיכה אותו בפרס גילדת התסריטאים, "המוכרנית" על פי ספרו רב המכר ו"האיסר הספרדי". הקריירה המוזיקלית של שירה ונגינה בבנג'ו ופסנתר ואלבומי קומדיה מוקלטים זיכו אותו ב-5 פרסי גראמי, דווקא הפרס שזכה בו הכי הרבה, ביניהם פרס על הופעת קאנטרי הטובה ביותר.
מרטין היה מועמד 15 פעמים לפרס האמי וזכה בו רק פעם אחת, בפעם הראשונה שהועמד ב-1969, על משרת הכתיבה הראשונה שלו עם צוות הכותבים של תוכנית הלייט נייט של האחים סמוטרס. לגלובוס הזהב היה מועמד 9 פעמים על תפקידיו בקולנוע וטלוויזיה, אך לא זכה. האקדמיה זיכתה אותו ב-2014 בפרס אוסקר של כבוד, והוא הנחה את הטקס עצמו שלוש פעמים.
בגיל 80 סטיב מרטין מוציא ספר חדש וסינגל בלוגראס חדש, מוביל את הסדרה המצליחה "רק רוצחים בבניין" בדיסני פלוס שבה ידע להמציא את עצמו מחדש לצד חברו הוותיק מרטין שורט (וגם סלינה גומז), נראה אלגנטי מתמיד ועדיין מצליח להצחיק ללא מאמץ. ניתן למצוא אותו בצמרת של כל רשימת הקומיקאים הגדולים של ימינו ובאמתחתו פרסים רבים על מפעל חייו ותרומתו לתרבות ההומור האמריקאית. בהקשר לגילו והעונה החמישית של "רק רוצחים בבניין", הוא התבדח שבאחת העונות המתקדמות הוא ומרטי יצטרכו להיות הקורבנות, כשהרוצח הוא הזמן. נקווה שזה לא יהיה בזמן הקרוב.