חדשות קולנוע וסרטים

"זה לא רק סביב רומנטיקה, הניצוץ יכול ממש לקרות גם בקטע חברי"

19/9/2025

שלח לחבר+ הוסף תגובה

שרה אדלר משחקת בסרט הישראלי "שפה זרה", שמציג כעת בבתי הקולנוע והיה מועמד ל-12 פרסי אופיר, ומהווה גלגול מורחב לסרט הקצר המועמד לאוסקר "איה". בריאיון היא מספרת על החזרה לדמותה של איה יותר מעשור אחרי, הנושא של קירבה אנושית בין זרים והחיבור שלה לאלמנט הבדידות בסרט

הריאיון עם השחקנית שרה אדלר על הסרט "שפה זרה" התקיים בשבוע שנערך טקס פרסי אופיר, שלטעמי הפרס הבודד שהסרט זכה בו על העיצוב האמנותי של אהוד גוטרמן קצת הזניח את היצירה המצוינת הזו של היוצרים והבמאים מיכל ברזיס ועודד בן-נון. אדלר הייתה מועמדת אף היא לפרס השחקנית, אך הפסידה אותו לנטע ריסקין שמככבת בסרט "נאנדאורי" של אתי ציקו.

הסרט הוא קופרודוקציה ישראלית-צ'יכית-פולנית ומהווה מעין גלגול מורחב של הסרט הקצר "איה" משנת 2012 של אותם במאים, שגם בו כיכבה אדלר. "איה" זכה בזמנו בפרס אופיר לסרט הקצר הטוב ביותר וגם היה מועמד באותה שנה לאוסקר בקטגוריית הסרט הקצר, בעוד "שפה זרה" הוביל את מספר המועמדויות לפרסי אופיר השנה עם 12 מועמדויות.

עברו יותר מעשר שנים מאז שגילמת את איה, איך היה בשבילך להיכנס שוב לדמות?

"זו הייתה עבורי הזדמנות יוצאת דופן לעבוד על המשך של דמות שכבר יצא לי לגלם. באופן אישי אני מאוד מחבבת ז'אנרים שבהם מתאפשר לצופים לעקוב אחרי דמויות לאורך הרבה שנים, עם כל הגלגולים וההתפתחויות שהן עוברות. אני זוכרת שלאחר הסרט הקצר היו לי הרבה שיחות עם מיכל ועודד. ניסינו להעלות מחשבות מה היה קורה עם איה לאחר הנסיעה עם הטרמפיסט, אם היא תמשיך ותקח את המשחקיות והסקרנות שלה לעוד מקומות".

"בתחילת הצילומים היה לי חשש שאולי אנחנו יכולים לחזור על עצמנו, ש'איה' היא יצירה שלמה ומוגמרת, ויש כאן ניסיון להזיז משהו שכבר הצליח. גם הדמות של הנוסע שאיה אוספת ביחס לסרט הקצר עברה שינויים, וחשבתי שאולי זה לא יעבור בצורה חלקה לצופים שכבר ראו את הסרט הקצר ומכירים את איה. בסופו של דבר אני חושבת שהצלחנו בסרט להרחיב את הסיפור של איה, ולתאר דרכה את החשיבות ברעיונות של קרבה אנושית, ולשים זרקור על הניצוץ הנדיר הזה שיש בהיכרות בין אנשים זרים".

עלילת הסרט מתארת את קורותיה של איה, אותה אנו זוכים להכיר בעודה ממתינה בשדה התעופה לבן זוגה שטיסתו עומדת לנחות. לאחר השתלשלות אירועים קצרה, והחלטה של רגע, איה זונחת את התוכנית המקורית ואוספת לרכבה נוסע אחר, גבר זר שהגיע לארץ לצרכי עבודה. מכאן עלילת הסרט מתפתחת לכיוונים שונים שמתמקדים בדינמיקת היחסים שבין איה והגבר הזר, אותו מגלם השחקן הדני אולריך תומסן, תוך התמקדות במערכת היחסים המרכזית בסרט שבין איה ובן זוגה, אותו מגלם בכישרון רב יחזקאל לזרוב.

איך את רואה את הנושא של קרבה אנושית בין זרים?

"הניצוץ של הקרבה הוא דבר שלא תלוי זמן ולא תלוי היכרות. זה משהו מאוד יפה בעיניי בכימיה בין-אישית שאפשר להרגיש אינטימיות בכל מיני סיטואציות מפתיעות. זה לא רק סביב רומנטיקה ואהבה, הניצוץ הזה יכול ממש לקרות גם בקטע חברי. אנחנו יכולים סתם להתיישב ליד אנשים בארוחת ערב סטנדרטית ופתאום יש חיבור אמיתי וחזק. אני זוכרת סיטואציה לא מזמן שבה הייתי עם הילדה שלי שהיא בת 5 בגן משחקים, והיא פגשה ילדה אחרת ונוצר ביניהן מייד קליק מיידי. זה מקסים ולא מובן מאליו בכלל הרגעים האלה, וחבל שאין לנו אותם יותר כשאנחנו גדלים. בעיניי אנחנו מוגבלים במוסכמות חברתיות איך להכיר אנשים זרים, ומה הקודים 'הנכונים' לייצר אינטראקציה, זה חשוב לתת לרגעי ההיכרות האלה את המקום גם בחיים הבוגרים". כמי שגרה הרבה שנים בצרפת, את יכולה להתחבר לאלמנט הבדידות בסרט?

"הבדידות באירופה מהחוויה שלי הייתה נוכחת, אבל אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה תחושה קודרת. גרתי גם תקופה ארוכה לבד בניו-יורק, ושם גם הייתה לי חוויה משמעותית עם הלבד. בסוף התקופות האלו הכי מעצבות אותנו".

הסרט אמנם מתרחש בישראל, אבל עוסק בנושאים אוניברסליים כמו בדידות, אינטימיות וזוגיות, ובעצם יכול להתרחש בכל מקום בעולם. בעולם שבו היצירה הישראלית מאוד נוטה להנכיח אלמנטים שטבועים במציאות הקטנה שלנו כאן, זו נקודת זכות ליוצרים של הסרט.

מה דעתך על השילוב בין פנטזיה למציאות בסרט?

"כל הזמן הייתי בתהייה מה הכוונה של הבמאים. היה לי צורך להבהיר איתם מה הכוונות, האם הדינמיקה המחודשת בין איה לבן הזוג שלה נעה במחוזות הפנטזיה או המציאות. אולי כשהייתי יותר צעירה בהפקות קודמות הייתי יותר נחושה לגלות. לדעתי מרוב ששאלתי שאלות, לפעמים אולי קצת הרסתי לעצמי את החוויה של היצירה. הפעם יותר זרמתי עם השילוב בין פנטזיה למציאות, והכתיבה נותנת את הטון שאין תשובה חד משמעית וזה בסדר. ההבנה הזו עוזרת מאוד להיות בנוכחות, פשוט להיות כאן ועכשיו בתוך הסיטואציה, ולהשתדל לעשות אותה כמה שיותר מוצלחת. זה בעיניי מסר חזק".

איפה את רואה את איה עוד עשר שנים?

"אני חושבת שאיה היא כזו שתמיד תצטרך את הניצוצות של ההרפתקה. אני רואה אותה שומרת על השגרה שלה והאיפוק שהוא חלק ממנה, תוך כדי שהיא בוחנת עוד מקומות של בחינת גבולות והתפתחות אישית. אולי היא ובעלה ייפרדו, לך תדע, או שהם פשוט ימשיכו לרקוד".

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

ניר דורבן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !