חדשות קולנוע וסרטים

"הפנייה לכיוון הדת וההקצנה היא הדרך שלו לתפוס שליטה על החיים"

25/2/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

אורי אלבי מגלם בסרט "חשבונות שמיים" בחור חרדי שמתמודד עם טרגדיה גדולה שקרתה לו ולאשתו (משי קלינשטיין) והופך לאדוק יותר ויותר. בריאיון לכבוד צאת הסרט הוא מדבר על אשמה, קבלת אחריות, כיצד נכנס לתפקיד של חרדי - והקריירה בחו"ל, כולל בסדרה "בית דוד" לצד איילת זורר

רות ושמואל, זוג צעיר ואוהב מהמגזר החרדי, מנהלים אורח חיים מושלם – שמואל (אורי אלבי) הוא תלמיד למופת ב"כולל", מוערך על ידי רבו וחבריו, רות (משי קלינשטיין) היא אמא שמשקיעה את מלוא האנרגיה בטיפוח המשפחה ובבנם הפעוט שרוליק. אירוע טראומטי פתאומי הפוגע בתא המשפחתי הקטן שלהם וקורע אותם מבפנים, משאיר אחריו זוגיות מאוד בודדה המורכבת משני פרטים, אנשים נפרדים שכל צעד במסע ההתגברות שלהם מרחיק אותם יותר ויותר אחד מהשנייה.

ההתחלה המטלטלת של "חשבונות שמיים", סרט הביכורים של הפעילה החרדית אסתי שושן, זורקת אותנו היישר לנקודת המפנה בחיי הזוג ולמסע האישי של כל אחד אל מול המציאות הקשה. לכבוד עליית הסרט לאקרנים, אורי אלבי המשחק את דמותו של שמואל, דיבר איתנו על אשמה, קבלת אחריות והרלוונטיות של הסיפור בכל מסגרת אנושית.

אנשים שונים מגיבים לאובדן בצורות אחרת. ספר לי על ההבדלים בין שמואל ורות ומה זה עשה ליחסים ביניהם?

"הייתי אומר שהסיפור של שמואל הוא כרוניקה של הקצנה וגם מעין ביטוי של גבריות. אמנם הסיפור הזה הוא על שני אנשים חרדים, אבל זה לא באמת על דת, אלא על איך אנשים מתמודדים עם אבל וטרגדיות כל כך גדולות. מבחינת שמואל ורות שניהם מתמודדים עם הכלים שהם מכירים והכלי עבור שמואל זה המחשבה שרק אם נהיה אדוקים יותר או נעשה את התענית הזאת, אז נוכל להתמודד עם הטרגדיה. בעצם, המחשבה הזאת של אלוהים היא מחשבה שקצת פוטרת אותו מאחריות, כי אם אלוהים בחר לעשות את זה, אז זה לא אני עשיתי את זה. כי אם אני האחראי לכך אז איך אפשר לחיות עם זה? אני חושב שהפנייה של שמואל היא פנייה מאוד ישירה לכיוון הדת וההקצנה ובדרך הזאת הוא יכול לתפוס שליטה על חיים שאחרת היו במסלול התפרקות.

לעומתו רות, שהיא הגיבורה של הסרט, מתמודדת עם האירוע הזה פשוט מתוך הרגש של האבל, כי היא יודעת שזו אשמתם, או אשמתו. אני חושב שהיא גם לוקחת איזו אחריות, אבל היא לעומתו לא יכולה להפנות את האשמה והאחריות למקום אחר, לאיזה אל שיפתור את זה. היא פשוט רוצה לחיות עם הטרגדיה כמו שהיא".

אפשר לראות דיסוננס בולט בין האופן שבו אנשים משקפים לרות איך הם תופסים את שמואל כבן אדם גדול בתורה, לבין איך שהיא רואה אותו עם הרבה פגמים, טעויות ואנושיות.

"אני חושב ששמואל בבסיס שלו, בשורש של הזהות שלו, הוא בחור טוב. אנשים סביבו מעריכים ואוהבים אותו ואם הדבר הזה לא היה קורה אז המסלול שלו סלול ויהיו לו חיים מאושרים ומוצלחים. אבל כל האנשים האלו לא ראו אותו מתמודד עם אירוע בכזה קנה מידה וכנראה שהכלים לדברים שהפכו אותו לאיש המוצלח שהוא לא בהכרח יכולים לעזור לו להתמודד עם טרגדיה כזו. לצערה של רות היא זו שמקבלת את ההתמודדות הזאת שלו בצורה מאוד מוגברת, אז היא רואה משהו שאחרים לא רואים. זה בחור טוב שפשוט פועל רע מתוך התפרקות, אשמה מאוד גדולה וחוסר יכולת להביע רגש. שניהם מנסים לעבד כאב, פשוט בצורות מאוד שונות". כבר בדקות הראשונות של הסרט אנחנו מקבלים רמיזה לכך שלא הכל מושלם. בדרך שבה שמואל מכבה לרות את הרדיו, או בהערה המליצית שהוא זורק לה בלילה הראשון, "למרות הכל את צדיקה", ניתן להבין שמתחת לפני השטח מבעבעת מחלוקת בלתי נמנעת, בלי קשר לאסון שעתיד לבוא לאחר מכן.

הסרט שצולם אי שם ב-2022 הוא פרי מוחה של אסתי שושן - יוצרת חרדית ופעילה פמיניסטית הפועלת למען קידום מעמדן של נשים בקהילה החרדית בחזית ובעמדת מקבלי ההחלטות. בסרט ניתן לראות את מאבקה של רות לפעול כרצונה ואת ההתנגשות בין חופש הפעולה שלה כאישה לבין התנגדותו של בעלה המנסה לפצות על חוסר השלמות בביתם ומתנגד לה באמצעות הלכות תרבותיות נגד דברים שרירותיים.

"שמואל הוא אדם שרואה את כל הפריזמה של החיים דרך דת. לא סתם קוראים לסרט 'חשבונות שמיים'. הרבה פעמים דת וחרדיות זה סוג של מתמטיקה, ממש חשבונות, שבו כל אירוע במציאות הוא תוצאה של המעשים וההתנהגות של האדם הפרטי. אז אם שמואל באמת רואה את כל החיים דרך הפריזמה של דת ושל המתמטיקה הזאת אז כל דבר שרות עושה או לא עושה זה בעצם מוריד מהנקודות שהם יכולים לזכות, אז כן הדבר הזה יושב שם עוד לפני", אומר אלבי.

אלבי, בן 32 מתל אביב במקור, עבר ללונדון לפני כ-11 שנה, שם למד משחק וכיום מנהל את חייו משם. הוא משתתף בסדרת הדרמה "בית דוד" מבית אמזון פריים על חייו של דוד המלך לצד איילת זורר לה עתידה לצאת עונה שנייה בקרוב, ועיקר פועלו הוא בתחום התיאטרון. "חשבונות שמיים" היא התנסותו הראשונה בתוך היצירה בישראל. חדי העין עשויים לזהות אותו עם הפאות והכיפה עוד מהסדרה "קוגל" שיצאה לפני כשנה ומהווה קדימון לדרמה החרדית הפופולרית "שטיסל", אך זו צולמה שנתיים אחרי ב-2024. בשני המקרים אלבי מבצע את התפקיד בצורה ריאליסטית למדי.

כאדם חילוני זה שינוי גדול לשחק דמות חרדית. איך התכוננת לתפקיד מהבחינה הזו?

"וואו, האמת שהייתי נוסע די הרבה לבני ברק לבד ומסתובב. הייתי נכנס לכל מיני ישיבות, לבית כנסת 'איצקוביץ'' ולתוך המקווה. לא מתוך מקום של 'משחק מתודי', אבל אני חושב שנקודת המבט שלי על העולם הזה היא יחסית חיצונית כי אני יודע עליו בעיקר דרך הטלוויזיה והיה חשוב לי לנסות להיכנס לתפקיד מתוך הריטואל של אדם דתי, ללמוד תפילות ולדבר עם אנשים, אפילו לא על דברים ספציפיים. לא בהכרח שאלתי שאלות אלא פשוט דיברתי איתם, האמנתי שמתוך חשיפה לאנשים אמיתיים שמגיעים מהמקום הזה אז אני אצליח לקחת כמה דברים. וחוץ מזה, פשוט להתמסר לסיפור ולטקסט".

איך המרחק משפיע על הניהול של הקריירה?

"האמת שעכשיו לא כל כך. היום רוב הדברים קורים בצורה של אודישן מצולם, כך שלא הרגשתי שזה משפיע על הקריירה שלי. מאז שצילמנו את 'חשבונות שמיים' לפני ארבע שנים אז הייתי אומר שהחלוקה היא חצי-חצי. יצא לי לעשות בשנים האחרונות הרבה פרויקטים בארץ, גם כאלה שעתידים לצאת, אבל יש לי סוכנות גם בלונדון. הולכות לצאת בארץ שתי סדרות ואני שם במובן מסוים הרבה יותר דומה לעצמי. האחת היא סדרה של גיתית פישר שתצא בקרוב והשניה היא סדרה של ניר ברגמן".

במה אתה חושב שאתה דומה לשמואל?

"אני חושב שבמשחק במובן מסוים הדמות היא גם ככה אתה, דומה לאיך שאתה מדבר והנוכחות שלך מול בני אדם, אז כשאני מסתכל על שמואל אני כן רואה את עצמי באיזשהו מובן. אני לא חושב שהייתי מתנהג ככה אבל מצד שני אני גם לא יודע איך הייתי מגיב לאירוע כזה".

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

מיה הרפז - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !