המדור מארח הפעם את השחקנית נעמה אמית ("מי זאת?", "קופה ראשית") והשחקנית איילת רובינסון ("המשרד", "ביום שהאדמה רעדה") שבוחרות את חמשת הסרטים האהובים עליהם
הבחירות של נעמה אמית
זיכרון גורלי (1990) – סרטו של פול ורהובן הוא אחד הסרטים שאהבתי מאוד כילדה וגם היום. אני לא יודעת אם הוא עומד במבחן הזמן אבל הוא פשוט סרט מדהים.
אני והחבר'ה (1986) – אני צריכה סרט אחד של רוב ריינר כי אני ילידת שנות ה-80. אם אני צריכה לבחור אחד שלו – זה בשבילי יהיה תמיד מסוג הסרטים שאני יודעת בעל פה.
סודות ושקרים (1996) – סרטו של הבמאי הבריטי מייק לי שאני חושבת שהוא ממש מושלם. התחלתי לחקור עליו ולהתעסק בכל שיטות העבודה של הבמאי והבנתי שהמון סצנות הן מאולתרות ועף לי המוח מזה. סרט פשוט טוב.
המספריים של אדוארד (1990) – אני צריכה גם סרט אחד של טים ברטון כמי שגדלה בניינטיז. סרט שהשפיע עליי המון ואני נורא אוהבת אותו. זה ג'וני דפ של פעם במיטבו ואני סולחת לו על היום.
התחלפות (2011) – סרטו של ערן קולירין ("ביקור התזמורת"). זה סרט לא כל כך מוכר, אבל סרט פילוסופי שמאוד נגע בי. אני נורא אוהבת את איך שערן כותב ומביים, הוא גם משוחק מדהים.
הבחירות של איילת רובינסון
פרסונה (1966) – סרטו של אינגמר ברגמן שראיתי בגיל 15 בטלוויזיה באמצע הלילה. גם הייתי בשוק מהסרט וגם מהשפה. אני חצי שוודית, זו שפה שאני שמעתי הרבה בבית.
איזה מין שוטרת (2000) – הקומדיה עם סנדרה בולוק היא סרט אייקוני בעיניי שבנה את המותג.
מפגשים מהסוג השלישי (1977) – החלום שלי זה לפגוש חייזרים, אנחנו בשלים לחייזרים שיבואו וזה סרט מדהים של ספילברג.
שורת המקהלה (1985) – אני אוהבת מחזות זמר וסרטים שמבוססים עליהם. זה אחד סרטים שאני יכולה לראות שוב ושוב. למרות שבבית צבי נתנו לי לעשות את התפקיד הכי קטן בהפקה הזו, אני עדיין אוהבת אותו.
ריקוד מושחת (1987) – סרט הריקודים האייקוני בכיכובם של פטריק סוויזי המנוח וג'ניפר גריי. פשוט קלאסיקה.