אדוארד זוויק, במאי התנגדות, מגיע לישראל

מאת: מערכת "סרט"

הבמאי אדוארד זוויק יגיע בחודש הבא לישראל כחלק מקידום סרטו החדש, "התנגדות" ("Defiance") ברחבי אירופה.

זוויק (בתמונה למטה) צפוי להגיע לארץ עם בנו ב-20 לינואר וישתתף בהקרנות הבכורה החגיגיות של הסרט בירושלים ובת"א. הסרט יופץ ברחבי הארץ החל מה-29.1.09.

[*]

זוויק, המזוהה עם בימוי הצלחות קולנועיות כמו "לגעת ביהלום" (בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו) "הסמוראי האחרון" (בכיכובו של טום קרוז) "רוחות של תשוקה" (בכיכובו של בראד פיט) ו"גלורי" (בכיכובו של דנזל וושינגטון), זכה באוסקר על הפקת הסרט "שייקספיר מאוהב" והיה מועמד לאוסקר על הפקת הסרט "טראפיק". בין השאר נמנה עם כותבי סדרת הטלוויזיה המצליחה "שלושים ומשהו".

הסרט, שהמבוסס על מקרה אמיתי, מספר על שלושה מתוך ארבעת האחים לבית ביילסקי, טוביה (קרייג), זוסיה (ליב שרייבר, "שליח ממנצ'וריה") ועשהאל (ג'יימי בל, "בילי אליוט") שהקימו יחידת פרטיזנים והצילו 1200 יהודים.

[*]

הסרט מבוסס על ספרה של חוקרת השואה נחמה טק הנושא את אותו שם.

עם פלישת הגרמנים לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941 גוייס טוביה ביילסקי, ומשכבשו הגרמנים את השטח ברח ליער ואחר-כך חזר לכפר מולדתו. אחרי שהוריו ובני משפחה אחרים נרצחו בגטו נובוגרודק ברח ביילסקי עם אחיו, זוסיה, עשהאל ואהרן, ליערות. הם השיגו נשק, יצרו ביער גרעין פרטיזנים בן 17 איש, רובם בני משפחת ביילסקי, וטוביה ביילסקי נבחר למפקד.

[*]

הוא שיגר שליחים לגטאות שבסביבה והזמין את הכלואים בהם להצטרף לקבוצתו. מאות משרידי היהודים בגטאות של מחוז נובוגרודק, גברים, נשים וילדים, נהרו למחנהו של ביילסקי, וגדוד הפרטיזנים שלו גדל מיום ליום.

השלטונות הגרמניים קבעו פרס של 100,000 מרק למי שיביא לידי תפיסת ביילסקי. את תורת לוחמת הפרטיזנים למד ביילסקי מתוך קרבות, ובהצלת יהודים ראה מטרה בעלת חשיבות ראשונה במעלה. "אל תמהרו להילחם ולמות... אנחנו צריכים להציל נפשות. חשוב יותר להציל יהודים מלהרוג גרמנים" הוא נהג לאמר.

[*]

ביילסקי התנגד למגמת הפיקוד להוציא מגדודו את 150 הלוחמים ולהשאיר לו מחנה אזרחי של לא קרביים, ובכדי לסכל את התוכנית הפך את גדודו לבסיס תחזוקה ללוחמים הסובייטים. גדודו לא היה גדוד פרטיזנים במובנו הרגיל, אלא קהילה יהודית ביער, ובה בית-כנסת, בית-דין, סדנאות, בית-ספר, מרפאה וכולי (ראו מחנות משפחה ביערות).
בקיץ 1943 פתחו הגרמנים במצוד גדול ביערות נליבוקי כדי להשמיד את כוחות הפרטיזנים, ובייחוד את גדודו של ביילסקי. הפרטיזנים נסוגו למעבה היער, ומיפקדת החטיבה פקדה על ביילסקי להשאיר ביחידתו רק רווקים נושאי נשק, ואילו בעלי משפחות, נשים וילדים נצטוו לצאת את האיזור ולא לנדוד אחרי הלוחמים.

[*]

ביילסקי, שידע שההוראה חורצת את גורל האזרחים למוות, לא נשמע לה, נסוג עם כול הגדוד כולו והלוחמים מחפים על האזרחים, עד שהוציאם בשלום מן היער המכותר. בקיץ 1944, עם שחרור האיזור, נכנס ביילסקי עם גדודו, גדוד הפרטיזנים על-שם 'קאלינין' ובו 1,230 לוחמים, במצעד צבאי לעיר נובוגרודק. עשהאל ביילסקי נהרג בקרב בקניגסברג כחייל בצבא האדום.

אחרי המלחמה חזר ביילסקי לפולין. ב-1945 עלו הוא ושני אחיו ששרדו לארץ וב-1954 התיישב בארצות-הברית. הוא מת בשנת 1987.

--------------------------------------------------------------------------------

הערת מערכת: הביוגרפיות של טוביה ואחיו לקוחות מאתר מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית