סיפור רציחתו של ישראל קסטנר מגיע לקולנוע

מאת: מערכת "סרט"

"להרוג את קסטנר" (Killing kasztner) סרטה של גיילן רוס המגולל את סיפור רציחתו של דוקטור ישראל קסטנר בפתח ביתו שבתל אביב יוקרן החל מיום 4.01.2009 בסינמטקים ברחבי הארץ. גיילן רוס תגיע לארץ ותהיה נוכחת בחלק מן ההקרנות ואף תענה לשאלות הקהל.

הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בטורנטו ובכורתו הישראלית היתה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה.

"רגלי נשאו אותי לצידה של המכונית וקול שקול וללא טון שאל "ישראל קסטנר?" כאילו שאני מבצע שליחות או משהו. והוא ענה "כן". לא מופתע ללא תזוזה, כאילו שהוא ידע. אני מרים את ידי עם האקדח..." - בליל ה 3 במרס 1957, המתין רוצח בחשכת רחוב תל אביבי. מכונית הגיעה לפינת הרחוב, הוא שולף אקדח.

[*]

ישראל (רודולף) קסטנר (1906-1957) היה יהודי ממוצא הונגרי, פקיד בכיר במשרד המסחר והתעשייה ומועמד מטעם מפא"י לכנסת השנייה.

במהלך מספר חודשים בשנת 1944, נשלחו יהודי הונגריה אל מחנות המוות באושוויץ. כ 12,000 איש נשלחו מדי יום. אדם אחד, קסטנר, ניהל משא ומתן עם אייכמן במבצע עוצר נשימה להצלת כמעט 1700 יהודים שיצאו ברכבת לשוויץ.

ב-1953 הואשם קסטנר על-ידי מלכיאל גרינוולד בשיתוף פעולה עם הנאצים בהשמדת יהודי הונגריה במלחמת העולם השנייה; בהסתרת דבר סכנת ההשמדה מיהודי הונגריה, על מנת להציל כ-1,700 יהודים "מיוחסים", ובהם קרוביו וחבריו, שהותר להם לעזוב את בודפשט לשווייץ; בסיוע לפושע הנאצי קורט בכר, על-ידי מתן עדות לטובתו במשפטי נירנברג.

קסטנר הגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד. עורך הדין שמואל תמיר הגן על גרינוולד. שופט בית-המשפט המחוזי שדן בתביעה היה בנימין הלוי (גם תמיר וגם הלוי היו לימים חברי הכנסת). בשל התפתחויות במשפט הצטרף להליך היועץ המשפטי לממשלה דאז חיים כהן.

[*]

ביוני 1955 קבע השופט הלוי בפסק-הדין כי ההאשמות שהעלה גרינוולד נגד קסטנר בדבר שיתוף הפעולה עם הנאצים הוכחו, וכי "קסטנר מכר את נשמתו לשטן". הוא גם מצא כי קסטנר נתן עדות שקר מטעם הסוכנות היהודית במשפטו של קורט בכר בנירנברג. תומכיו של קסטנר טענו כי למעשה הוא היה גיבור, אשר למרות כל הסיכונים האובייקטיביים והקשיים הרגשיים שהיו כרוכים במגעים עם נאצים כמו אדולף אייכמן, עשה כמיטב יכולתו להציל מספר רב ככל האפשר של יהודים.

מאחר שפסק-הדין הטיל דופי גם במפא"י, החליטה הממשלה לערער עליו לבית-המשפט העליון. ב-28 במאי 1955 הציעו תנועת החרות ומק"י הצעות אי-אמון בממשלה על רקע דרך טיפולה בפרשה. לאחר שהציונים הכלליים, שהיו חברים בקואליציה, נמנעו בהצבעה, התפטר ראש הממשלה משה שרת.
ב-4 במרס 1957, נורה קסטנר בידי צעירים לאומניים קיצוניים ומת מפצעיו. רצח זה נחשב לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל. בינואר 1958 החליט בית-המשפט העליון, ברוב של שלושה שופטים לעומת שניים, כי קסטנר לא שיתף פעולה עם הנאצים. בהחלטה נאמר גם כי בנסיבות מסוימות על המנהיג להסתיר עובדות מן הציבור. כל חמשת השופטים קבעו שקסטנר העיד עדות שקר ב-1947 ובכך הציל קצין אס-אס בכיר מעונש.

סרטה של גיילן רוס, פותח מחדש את ספרי ההיסטוריה על חייו של קסטנר והאירועים הקשורים בדמותו מעוררת המחלוקת. הסרט עוקב אחרי בני משפחתו, ניצולים הנאבקים לשנות את תדמיתו. ואחרי הרוצח זאב אקשטיין, שירה באקדח באותו לילה במרץ. אקשטיין מדבר על האירועים ועל תפקידו ברצח, בפעם הראשונה לפני מצלמה.

רשימת ההקרנות:

סינמטק תל אביב
4.01.2009 ראשון 21:00 כולל דיון
5.01.2009 שני 18:00
9.01.2009 שישי 16:00
10.01.2009 שבת 18:00
15.01.2009 חמישי 18:00

סינמטק ירושלים
5.01.2009 שני 21:00 כולל שאלות ותשובות
7.01.2009 רביעי 19:00
9.01.2009 שישי 14:00

סינמטק חיפה 7.01.2009 רביעי 21:00 כולל שאלות ותשובות
12.01.2009 שני 19:00
15.01.2009 חמישי 17:30