Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: קוד בלאק

"קוד בלאק- מצב שבו עומס החולים גדול כל כך עד שאין מספיק משאבים כדי לטפל בהם. חדר מיון ממוצע מכריז על מצב קוד בלאק חמש פעמים בשנה. בית החולים 'אנג'לס ממוריאל' שבלוס אנג'לס מכריז על מצב קוד בלאק 300 פעמים בשנה"

כל הפרקים של דרמת הבית החולים החדשה מבית CBS, שעלתה אתמול ב"סלקום TV",נפתחים עם שורות אלה והמטרה ברורה- להסביר לנו כבר מהרגע הראשון שאנחנו נכנסים לבית החולים העמוס ביותר בארצות הברית. הסדרה, שמבוססת על סרט דוקומנטרי, מתנהלת בחדר המיון של "אנג'לס ממוריאל", שנאלץ להתמודד עם עומסים מטורפים בכל יום, בנוסף לקשיים הרגילים שקיימים בכל חדר מיון.

נקודה המוצא היא הגעתם של ארבעה מתמחים לחדר המיון עליהם אחראי האח הראשי ג'סי סאלנג'ר (לואיס גוזמן), שמכונה "אמא". הכינוי "אמא" לא בא רק בגלל האחריות, אלא גם בגלל החמלה שהוא מפגין לכולם. סאלנג'ר הוא הצד הרך יותר והמחבק יותר של המטבע, בעוד "האבא" של המתמחים היא דוקטור ליאן רוריש (זוכת האוסקר מרשה גיי הארדן שכיכבה ב"מיסטיק ריבר"), הרופאה האחראית על המתמחים, שמטרתה היא ברורה - לראות למי יש את מה שצריך בשביל לשרוד בבית החולים העמוס ולסנן את מי שלא. היא מהירה, מבריקה ומקצועית וקשוחה כלפי חוץ בעקבות טרגדיה אישית. רוריש לא מרחמת על המתמחים ומאלצת אותם להתמודד עם החלטות קשות כבר ביום הראשון שלהם.

[*]

"הילדים" הם ארבעה מתמחים - ד"ר מאליה פינדה (מלאני צ'אנדרה)- מתמחה שכבר בילתה בבית החולים, ד"ר אנגוס לייטון (הארי פורד), מתמחה שאביו מנהל את הבית חולים ומאופיין בחוסר ביטחון שפוגע בו, ד"ר כריסטה לורנסון- מתמחה בגיל 40 שלמדה רפואה בעקבות טרגדיה אישית – וד"ר מאריו סאבטי, שהגיע משכונות עוני וסמים והפך למתמחה מוכשר.

כבר אחרי דקות ספורות המתמחים נאלצים להתחיל לעבוד עקב העומס, ומשם "קוד בלאק" לא עוצרת לרגע. ילד נורווגי שמתמוטט, אב שעבר תאונה ואישה בהריון עם תסמינים של שפעת. כולם מגיעים בפרק הראשון והטיפול בכל אחד מהם מרתק. יש כאן כל מה שגורם לדרמה טלוויזיונית מהסוג הזה לעבוד - מקרים שמסתבכים, הצלחות ואפילו מוות וכאן כוחה הגדול של הסדרה: הטיפול במקרים עצמם הוא הראליסטי ביותר שאני ראיתי בטלוויזיה.

רובה המוחלט של הסדרה הוא הטיפול במקרים, ואת ההיכרות עם הדמויות אנחנו עושים דרך ההתמודדות עם המטופלים. "קוד בלאק" מצליחה להעביר בצורה מושלמת אל הלחץ העצום שאנשי חדר המיון צריכים לעמוד בו. המעבר המהיר בין מקרים, הצילום והפסקול - הכל נעשה בשביל לחזק תחושה זו. ברגעים המעטים שהיא עוצרת אנחנו לומדים קצת יותר על הדמויות עצמן.

הארדן, בהופעה מבריקה, מובילה קאסט שעושה עבודה טובה. נקודת התורפה של הסדרה לפי פרקי הפתיחה היא דווקא בדמויות המתמחים שסובלות מאפיון שטחי במיוחד. בפרקים הראשונים האירועים שבחדר המיון מספיק מעניינים ומרתקים בשביל להחזיק את הסדרה אך בהמשך הדמויות האלה, שאמורות להוות חלק מרכזי מהסדרה, יצטרכו להתפתח בצורה מעניינת יותר.

אולי אין לה עדיין את הסיפורים האישיים של "האנטומיה של גריי" ולא את עומק הדמויות של "E.R", אבל "קוד בלאק" מציגה את חדר המיון בצורה האמינה, המעניינת והמותחת ביותר כבר מהרגע הראשון, ונותנת תמונה ראליסטית של הלחץ, הקשיים ויחד עם זו גם את הגמול שבעבודה הקשה בחדרי מיון. זה מה שהופך אותה לדרמת בית החולים המעניינת והטובה ביותר שנראתה על המסך הקטן מזה שנים.