סרט משעמם!!! איך סרט כזה הגיע לקולנוע? בקיצור סתם ביזבוז זמן.
סרט בעל טיפה הומור ועלילה לא משכנעת. חבל שסרטו האחרון של רוברט אלטמן ז"ל חייב היה להיות סרט שמתאים לראות רק בבית.
סרט משעמעם מאוד. מדובר על מאחורי הקלעים של תחנת רדיו הנצפית ע"י קהל. סיפורים קטנים ולא מעננינים במיוחד, כאשר רוב המשתתפים לא מודעים שזו תוכניתם האחרונה. אז כמובן שאין תגובה מצידם. מי שכן מגיבה היא בת של אחת המשתתפות. אין כלל את תגובות הקהל לסגירת תחנת הרדיו. ובנוסף, יש מלאכית שבאה "לקחת" את אחד המשתתפים וגם עוזרת להעלים אחר. מזל שיש את צמד המצחיקים שמספרים סיפורי קרש, שלפעמים מצחיקים. זה הדבר היחיד שגרם לי לא להרדם. ואני עוד אוהבת דרמה ....
אני לא יודע אם אלטמן תכנן את זה אבל תקופה קצרה לאחר שהסרט יצא אלטמן הלך לעולמו. ועל זה בדיוק מדבר הסרט. על הזדקנות מוות נוסטלגיה ועוד שלל נושאים. אלטמן יוצר סרט שבעצם די מזכיר את חייב ואיך הוא נלחם לשמור על הדרך שלו ולא להלחם באולפני ההפקות הענקיים שמובאים בסרט בתור אותו מפרק. סט ענק של שחקנים כמו שאלטמן אוהב יוצרים פסיפס אנושי חביב ופשוט שמראה איך אנשים מתחברים ונקשרים אחד לשני בעזרת מוסיקה. סרט נפלא ואי אפשר שלא לצאת עם חיוך מהסרט. רוצו לראות.
סרט ענק שהשמחה והעצב משמשים בו בעירבוביה כמו בחיים עצמם.גאוניות אלטמנית שפןתחת צוהר לחייהם הפרטיים של כל אחד מהשחקנים. הגשמת חלומות, אכזבות ותקוות.סרט אופטימי בסופו של דבר בו מוצגים חשיבות האחווה והחברות האמיתית כערכים החשובים ביותר בחיים מעל הכסף. יצאתי מהסרט בהרגשה שהכסף עוזר לנו להשיג הרבה דברים אך לא אושר. אותו נציג קשוח וזעוף פנים של התאגיד - לא הצליח למעשה במה שכל אנשי התחנה הצליחו לעשות במשך שנים רבות - להופיע ולנגן.ובלית ברירה במקום ליצור הוא נאלץ להרוס. משחק נהדר. סרט שובה לב.
במילה אחת "משעמם" סתם אוסף של בלבולי מילים.
סרט מיוחד. אבל מי שלא אוהב סרטים משמעותיים ולא קיטשיים ומפגרים יגיד לכם שזה סרט גרוע. אני לעומת זאת. זחלתי באולם מיתחתלכיסאות בשביל להעביר את הזמן :)
לא כל סרט מבית יוצר חשוב חייב המבקר להלל כשגרה. ראוי היה להדגיש את הקושי לקהל לא-אמריקאי "להתחבר", להבין. יש קסם בסרט, ללא ספק, הוא אשר החזיק אותי עד תומו. אך משהסתיים - נשכח ממני לחלוטין.
אני כותבת רק כדי שמי שיכול שלא להחמיץ – שלא יחמיץ [לאור הביקורות המבאסות כאן באתר] כפי שציין הוכנר – אל תגיעו עייפים כי הסרט דורש ריכוז בטקסטים לכל אורכו [לא כי הם מורכבים – אלא כי הם מאוד משעשעים וכל הדמויות מאוד דברניות...] אל תצפו לעלילה או לאקשן, בואו מלכתחילה בידיעה שזו לא יותר מהצצה לעולם של כמה "כוכבי" רדיו\ תיאטרון מקומיים, פשוטים להחריד, אבל כובשים להפליא. אין מצב שתצאו פחות ממאוהבים עד מעל לראש בכל אחד מהאנשים שתתוודעו אליהם שם. המוסיקה מהנה כפי שלא יכולתי לדמיין שאוכל ליהנות מקנטרי... האווירה סוחפת וחמה ומושכת אותך לבפנים [לא תבינו כמה מהר יחלפו לכם 105 דקות...] התפאורה מדוקדקת ומרתקת ונעימה לעין המשחק של כולם באמת יפיפה, אבל מריל סטריפ פשוט לגמרי מתעלה על עצמה ותופתעו לראות כמה יפה היא שרה!! אני לגמרי מצדיעה לאלטמן על סרט לא שגרתי, פשוט לגמרי, אבל עשוי למופת.
בעיקרון אני בן אדם מאוד סבלני ופתוח בנוגע לסרטים אבל זה פשוט עבר כל גבול! משעמם לחלוטין וחסר כל תוכן! לא מומלץ בכלל אלא למי שמבקש להישאר בחדר סגור במשך כמעט שעתיים ולא להבין מה הולך לו מול העיניים...
גרוע,משעמם ברמת הסיוט-יצאתי באמצע! לא להגיע! ! !
סרט אמיתי שמחמם את הלב. נכון אין בו עלילה, אבל הוא מראה לנו קהילה של אנשים טובים שנהנים ממוזיקה ומהחיים. בנוסף לסרט יש משמעות מעבר למה שרואים באופן ברור. מומלץ בחום.
סרט שמאוד נוגע מבחינה אנושית ומאוד לא בכל הקטע שהוא כביכול אמור לעסוק בו (סוף התוכנית). הדמויות אנושיות ומשוחקות נפלא, במיוחד הזוגות שנכנסים אחד לדברי השני בדיוק כמו שבני זוג נוהגים להשלים אחד את דבר השני. לא אהבתי את כל השטויות הדתיות שבסרט וכל השמאלץ שהיה פה ושם. לעומת זאת אהבתי את הבוטות והגסות של הסרט שלא היה נכנס לאף סרט הוליודי.. אגב ההומור, אם מישהו חיפש מאיפה זה מוכר, אני חושב שכל תוכנית SNL כוללת כמה קטעי הומור כגון אלה שבסרט. מי שקאנטרי עושה לו רע, שלא ילך. גם מי שחשוב לו העלילה כי היא ממש קלושה. אבל מי שאוהב אנשים באשר הם אנשים סביר שיהנה. אגב, לא מעט אנשים עזבו את הסרט באמצע בזמן שראיתי אותו היום, כך שכנראה עולם כן מתחלק בוודאות לשני סוגים של אנשים :)
"המדריך לחיים בכפר" הוא פשוט סרט מהנה, הצגה יומית מושלמת, מרענן, מצחיק ושנון. מריל סטריפ ולילי טומלין כובשות, כמו גם ג"ון סי.ריילי ו-וודי הארלסון..אפילו לינדזי לוהן מפתיעה! בקיצור, לבוא בראש פתוח ועירני ופשוט להנות מאחה"צ של מוסיקת קאנטרי ודיאלוגים משעשעים :-)
לא מתאים לקחו קטורזה שוקולד מנטה מסטיק ,עברי לידר בתוכנית רדיו מצולמת אולי טוב לאמריקה לא מתאים לישראלים לברוח!!!
"המדריך לחיים בכפר" (תכנית הרדיו, לא הסרט) היא תכנית ותיקה המשודרת מחוף אל חוף מדי מוצאי שבת, תחת הנהגתו של גאריסון קיילור. כשחיים בארה"ב אי אפשר שלא להתאהב בתכנית ובמנחה עצמו, אדם מחונן ומלא הומור. מדוע ייבאו את הסרט לארץ קצת קשה להבין.זה בערך כמו לעשות סרט ישראלי על "ארץ נהדרת" ולקוות שהאמריקאים יהנו ממנו כמו הישראלים.
חאלטורה מבית היוצר של רוברט אלטמן, משובצת כוכבים אך ללא חוט שדרה. גם מריל סטריפ שעליה אמרו ב"השטן לובשת פראדה" כי תפריח כל שממה, לא עושה את זה כאן הפעם. ההתמוגגות של מבקר אתר "סרט" הנכבד נשגבת מבינתי הרופסת.
ממש נהניתי! ואני לא ממש מתמצא ברדיו אמריקני וגם לא מאזין למוסיקת גוספל או קאנטרי. אבל זה סרט כל כך קליל שהוא חלף כל כך מהר מבלי שהרגשתי. הופעות מצוינות של כל השחקנים, וודי הארלסון וקווין קליין מצחיקים, מריל סטריפ מרגשת כתמיד וגם הפעם גרמה לי לדמוע מעט, וכמובן בימוי מופלא של רוברט "בוב" אלטמן. אומנם פחות אחיד מ"פארק גוספורד" אבל עדיין מבריק.
טוב,אז זה קיצוני,אני יודעת. אבל אני ממש מצטערת. מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת קולנוע מושבעת,באמת,כל המינים וכל הסוגים. אבל אין דומה למה שראיתי היום. כאמרו בביקורות "עדין" הם התכוונות לחסר עלילה, נאלצתי לצאת באמצע הסרט,ואני לא עושה דברים כאלה,אני ממליצה בחום לא ללכת לסרט,אני באמת לא מבינה איך הוא הגיע למעמד של הקרנה בקולנוע,באמת שניסיתי למצוא עלילה,עיניין כל שהוא,כלום. שעמום נטו, אני וחברה שלי לא יכולנו לסבול יותר מ40 דקות בלשמוע זמרים שרים שירי קנטרי ואיזה זקן מלמל מאחורי הבמה. באמת,באמת מזעזע,, עזבו אותכם,בחייט,וותרו...