
סוג של עיבוד מודרני לסרט "לה דולצ''ה ויטה" מ 1960. מזכיר אותו מכל מיני בחינות. העיר רומא, עיסוקו של הגיבור הראשי וסגנון חייו, החוסר בעלילה רציפה ועוד.למעשה הסרט בנוי מדיאלוגים ואין כאן ממש סיפור. הרעיון הוא לתת לצופה לחשוב במהלך הסרט.ג''פ הוא עיתונאי בן 65 שחי ואוהב את רומא כי היא מזכירה לו את עצמו. הוא אוהב נשים ומסיבות ובכלל את החיים הטובים. ג''פ מבין שנעורים ובכלל להיות צעיר ,זה משהו שהוא פג תוקף. כשיורדים לשורש העניין , המסר הפילוסופי הוא כזה: בעוד רומא היא יפה ניצחית, ג''פ מגלה שאצלו ובכלל אצל כל אדם זה לא ככה. פעם היינו צעירים ויפים אבל הזמן עובר ואנחנו מזדקנים. אנחנו נשארים רק עם הזכרונות והנוסטלגיה. כשג''פ נשאל מדוע לא כתב ספר נוסף מלבד האחד שכתב לפני שנים רבות, הוא עונה שזה בגלל שחיפש את היופי הניצחי ולא מצא אותו.בן אדם נולד, חי ומת בסופו של דבר ולכל אורך הזמן אנו נשארים עם הרבה סימני שאלה שאין לנו תשובות עליהן ודרך אגב גם לדת אין. לדעתי רק אנשים מבוגרים, שנמצאים באמצע החיים וצפונה יוכלו להתחבר.
קשקוש גרוטסקי משעמם., מה שמצחיק הוא ש ה 5 דקות הראשונות של הסרט זה בדיוק מה שתראו למשך כל הסרט. לזרןק לפח. לא מפתיע שהוכנר אוהב .
סרט יפה מאד ..יפה לנצח באמת הצילום של רומא ושאר המקומות בסרט ממש נוגע ללב .קצת ארוך אבל שווה צפייה לכו לראות !!!
אהבתי, סרט שלוקח אותך למקום אחר, אל הניגוד או יותר נכון השילוב בין התרבות הקלסית לעכשווית על אהבה ותאווה ועל החיים והמוות, והרבה רומא, כל כך שונה מהסרטים הקונבנציונלים, צפייה חובה לטעמי.
אישית הייתי סקרנית לגבי הסרט הנוכחי במיוחד בגלל השפה וזכייתו באוסקר הסרט הזר. יש בסרט הזה אומנות, פילוסופיה, דיאלוגים מלאי הומור לצד ציניות וצילומים נהדרים של רומא. כל הסיפורים הם סיפורים ברומא והדמות הראשית משוחקת היטב וגם היא זו שמקשרת בין הסיפורים ומושכת בחוטים. הסרט מתחיל ברעש גדול.... מסיבת ריקודים עם הרבה אלכוהול, בחורות, קצב ומה לא? זויות הצילום מקסימות. זהו סרט צבעוני מאוד עם תלבושות ואיפור והמון שוני... (מסיבת ריקודים לעומת אנשי כמורה, גבוהים לעומת נמוכים, ועוד...) המשחק מצויין, מפוצל ומשוחק על ידי מספר רב של שחקנים. הסרט הזה הוא חוויה, אך מאידך לדעתי עמוס רעיונות שעשויים לעייף את הצופה הממוצע. צופים שאינם אוהבים מרבד של סיפורים יהיה להם קשה להתחבר לסוג של סרט כזה. לדעתי את הסרט הזה או שאוהבים ונותנים לו ציון 10 או שלא אוהבים ונותנים ציון מתחת ל-5. היות ואני בין הצופים שהתעייפו קמעה מאורכו אז נתתי לסרט הזה ציון 8 מתוך 10. אני ממליצה על הסרט הזה רק למי שיש סבלנות ואוהב קולנוע קצת מסוג אחר. לי יניני
סרט גרוע ! אנשים יצאו באמצע .. אנחנו נשארנו עד הסוף וסבלנו ! סרט שמתימר להיות אומנותי ופילוסופי, אך למעשה ריק מתוכן וארוך מדי, אוסף של אפיזודות שטחיות שכולן אומרות אותו דבר. חוץ מנופי רומא אין מה לראות, הזכיה באוסקר משולה לבגדי המלך החדשים : "המלך הוא עירום"
"יפה לנצח" הוא חלום מצולם. כמו בחלום, רצף הסצנות לא המשכי, והמעבר בין הסצנות אסוציאטיבי ואמוציונלי. הסרט מעורר רגשות חבויים על החיים שלנו, הצופים, ואנחנו בוחנים, אפילו מבלי לשים לב, מה עשינו, מה פספסנו, היכן החלטנו החלטות שגויות. הסרט מטלטל מצד אחד ויפה מאוד וויזואלית, מצד שני. אומנות צרופה.
יופי של סרט של פאולו סורנטינו! לדעתי לא על רומא. מחווה לפליני? אולי. זה סרט על החיים עם מרירות, הומור וציניות. רוב הסרט מעולה. הרבע האחרון אולי כבר ארוך מדי. יפה לנצח - אהובת הנעורים? 9-10
אוסף סיפורים שמתרחשים ברומא שלוכדו לסרט אחד והדמות הראשית היא החוט המקשר ביניהם. חוש ההומור הציני של סורנטינו מורגש כאן פחות מבשאר סרטיו ("זה בודאי המקום" ועוד). למרות שהמבקרים מהללים את הסרט הזה והוא גם זכה בפרס האוסקר לסרט הזר, אותי הוא די עייף ולא נהניתי ממנו למעט הסיפור על "הקדושה" שמופיע בסופו..
זוועה!!! אחד הסרטים הגרועים שראיתי. חסר תוכן לחלוטין. חשבתי שאראה את רומא היפה - אז גם זה לא. בקושי. בקיצור - לא ללכת.
סרט מהפנט, מסע ממכר על אדים של יופי ויזואלי, יופי אודיופוני (לא בטוחה שזו המילה לתיאור הצלילים של ההתרחשויות וגם של המוזיקה), עושר אנושי, זויות צילום נפלאות, וחומר למחשבה. פשוט נפלא. רומא מהממת, המשחק נהדר. די, כמה סופרלטיבים אפשר על סרט אחד?... התמסרתי ונהניתי מאוד. אזהרה: לא מתאים לאנשים שחייבים עלילה בשביל ליהנות. אתם תסבלו בסרט הזה.
נהדר. באמת יצירת מופת. כל כך יפה!!!
הזוי,ארוך ומעייף!
יפה לנצח La grande belleza.. מבחינתי הסרט יכול היה להימשך יום שלם. פליני מוגש לנו בעיבוד מודרני, מבריק. התובנות לא השתנו. Jep Gambrela בכיכוב המושלם של טוני סרווילו הרי הוא Guido של 81/2 המסתובב ב- Dolce Vita המתנהגת אותו דבר רק נעדרת ממנה Anita Eckberg ברוכת הכישרון הטבעי בבריכה. סרווילו אינו נראה כמו מאסטרויאני, איש אינו נראה כך. אבל הוא שרמנטי ומפתה ממנו, רקדן טוב יותר, מבצע בסרט תצוגה של אופנה גברית מעוררת קנאה. הדירה שלו, אשר ממש יושבת על הקולוסיאום כנראה לא נבנתה על ידי קבוצת רכישה. אבל בתוככי השלמות הזו הוא ישן על גבי ספה נפתחת... הסרט מלא וגדוש בהצגת השקרים של ימינו: הבאבות והממסד של הכנסייה, האווילות שלהם ועוצמת הטפילים המתפרנסים ליד הקדושה, הפלסטיקאים המפעילים טכניקות הונאה על קהל עשיר המחפש גאולה בניפוח מפלצתי של שפתיים, מצגת האושר של הפנויים, השמחה המאולצת של ריקודי הרכבות והשורה, מבט אמיץ על סקס מזדמן בגיל בשל שלא לומר מבוגר, הקשקוש של התיאטרון המודרני, מקומה של הזנות והפורנו. מעל לכול – הבדידות. אמנות הקולנוע מציגה כאן את כוחה. הסרט הוא רק לחובבי קולנוע, איטליה, רומא.
הזהרה: רק לחובבי קולנוע מושבעים!!! הסרט הטוב של 2013 (לדעתי)! "יפה לנצח" מהפנט שהשנייה הראשונה עד לאחרונה בעזרת צילום מרהיב, דיאלוגים משובחים ובימוי מדויק. הזהרה: רק לחובבי קולנוע מושבעים!!! (אחרת, סביר להניח, שתסבלו)
סרט נפלא, יצירה בעלת מסרים עמוקים ,יופי, אסטטיקה וכמובן רומא הנצחית! מבט מפוכח,לרוב אירוני ,על חיפוש אושר ואהבה,צילום מעורר התפעלות ,ומוסיקה קצבית יוצרים חוויה קולנועית אמיתית.
י צ י ר ת מ ו פ ת