סרט ארוך וטרחני ונטול סיפור.
סיפור אנושי מעודן, מלא בחן ויופי. הקולנוע היפני במיטבו בבלדה נפלאה. מעולה.
מרגש אבל צריך להתאמץ כדי להתחבר
סרט טוב עם הרבה רגש , משחק מצויין ונוגע . ממליצה מאד
סרט רגיש ועדין על מערכות יחסים בכלל, במשפחה ובמשפחה מרכבת. סרט אינטימי, אמיתי, נוגע ללב. בקיצור סרט לנשים... תודה על הזכיה. מאד ניהנתי
קראתי את הביקורות הטובות והלכתי לראות את הסרט. לצערי, מאד התאכזבתי, הסרט מאד איטי מתמשך ומתמשך וללא פואנטה. כמו שכתב המבקר מונוטוני ומתיש. חבל על הזמן ...
תודה לכם על הכרטיסים . נהנינו מהסרט בעיקר מהמשחק של האחות הקטנה, סוזו.
הטוב: נופים עוצרי נשימה, המון אוכל יפני מעורר תאבון והצצה לחיים היפניים היומיומיים. הרע: ארוך מאד. חשבנו 3 פעמים שהסרט עומד להסתיים אבל הבמאי בחר להוסיף עוד סצנות.... הדמויות הנשיות עולצות וטובות לב לאורך כל הסרט, מה שמוריד מעט את האמינות, והדמויות הגבריות כמעט שלא קיימות או פלקטיות לחלוטין. נחמד, לטלוויזיה :-)
סרט שממנו ניתן ללמוד מעט על החיים והנימוסים היפניים. סרט ארוך , איטי, וללא התפתחות כל שהיא. סרט שמיועד "למתקדמים" ואו לחובבי קולנוע מושבעים. ללא נופים או צילומים מיוחדים. מצד שני סרט שונה למי שבעניין.
סרט אווירה על התרבות והחיים היפנית. בהתחלה מלהיב אבל עם הזמן הופך לדי משעמם, עם עלילה דלה למדיי.
בהחלט נהניתי ביותר מן הסיפור המשפחתי המרגש, מן המראות של נופי יפן הפריפרית, מן הדינמיקה הנשית העדינה ויחד עם זה האיפוק הרועם שלא זקוק להרבה מילים...במילה אחת- מקסים !
סרט רגוע, נעים, עושה חשק לעבור לגור ביפן, להחליף את כל הטירוף שבישראל בתחושת החמימות שעוטפת אותנו בסרט. חוויה גדולה דווקא בגלל שהיא שונה מכל מה שאנחנו מכירים פה. קפיצה להרי יפן.
סרט נעים ומעניין. הסרט מתקדם באיטיות , אך מהנה ומשלב בתוכו אלמנטים הייחודים לתרבות היפנית.
סרט ענוג ויפה, מקסים ומלא אמפתיה, חום ועדינות. ממליצה בחום.
הסרט אחותי הקטנה מאד מעניין.הוא אמנם ארוך,אך לא הרגשתי שהזמן עבר ורציתי להמשיך לראות את האחיות .
סרט קטן חמוד רגיש - לא מלא דרמות
סרט נהדר! דורש מעט סבלנות. משחק נוגע ללב
סרט מקסים על יחסים בין אחיות, אהבות, אכזבות והומור. התנתקתי שעתיים מהמציאות בחוץ ושקעתי לתוך סרט שטס היישר למועדון הסרט הטוב. מומלץ בחום
הסרט מוקרן לצופה כאלומה שנכנסת ללב. עלילה עדינה, שברירית, ונוגעת על מערכת יחסים, בין ארבע אחיות שחיות במחיצה אחת בבית גדול ביפן. ניתן להקיש שהבמאי הירוקאזו קורדה, אוהב להתפלש במערכות יחסים בתוך המשפחה. בניית התסריט כנזיד שמתבשל בקדרה על אש קטנה, וככל שהסיפור המצולם מתקדם, התבשיל מתעצם, ומקבל את הארומה היפנית הייחודית שלו. כחייט מיומן, הבימאי מותח בחוט עדין, את כל פיסות החיים, בין ארבעת האחיות הכוללים את העבר, ההווה והסליחה. זוהי מלודרמה עמוקה על פיתולי החיים, מול פיסות העוגה בליווי הדובדבן שמעגל החיים מציע לאנושות. כשצפיתי בסרט הייתה לי הרגשה, שאני צופה ברצף של תמונות מקסימות, עם נוף מרהיב מול חיי הכפר ביפן. מעבר למערכת היחסים, הצופה ימצא בסרט הזה, מעבר הרמוני של תמונות נוף, ים, פריחת הדובדבן המרהיבה שהיא תאווה לעיניים כשלעצמה, התרבות היפנית, דרך ארץ, נימוסים, מנהגי האבלות, ארוחות משותפות ועוד. זהו תסריט על ארבע אחיות, כאשר לכל אחת אופי ייחודיי משלה כנגד ארבע עונות השנה... אף אחת מהאחיות לא אופרה, לכולן היה עור חלק, בהיר ותינוקי, כל כך נקי, בתולי, זך ואסטטי - תענוג! לי יניני
התגעגעתי לסרט בסגנון, משום מה הוא הזכיר לי את טמפופו למרות שזה לא דומה . 3 אחיות כל אחת מתנהלת עם בחור קצת בעייתי , הוא עוקב אחריהן בהתנהלות היום יומית , הנופים יפים , רוב הסרט מתנהל במטבח מומלץ לבוא עם קופסת אוכל קטנה או אחרי ארוחה , אני למשל באתי אחרי ארוחת דים סם . הסרט אכן איטי כמו שכתבו בביקורות צפיתי בו בצהריים , ביום חמישי כאשר הסופשבוע בפתח ושום דבר לא בוער . אחרי חצי שעה יצאו כ-10 אנשים מהסרט כנראה היה להם איטי מדי . אבל אני מאד אהבתי . יש משהו במשפחתיות הזו , ביחסים בין האחיות שעושה מאד נעים , ומשאיר הרבה חומר למחשבה אחרי הסרט .

מומלץ לאוהבי יפן.שוב סיפור נורא וקורע לב על הורים שנוטשים ילדים.הם שורדים.נאחזים בחיי שגרת היומיום בחריצות,בעבודה,במטלות,בחיבור לטבע, וכמובן שהבעת רגשות מהם והלאה.מעט ארוך מידי.
הסרט אחות קטנה - מקסים, מסוג הסרטים אשר יכולים להימשך עוד ועוד, למרות שאין עלילה אלא רצף של תמונות קטנות מחיי היומיום. תרבות דיבור מעוררת קנאה, הנאה מן הרחוב היפני, מיפי הטבע. אני מקווה כי מירי רגב תמצא זמן לצפות בסרט.

סרט יפהפה, אם כי מעט ארוך, המתאר יחסים בין אחיות ביולוגיות ואחות אחת קצת שונה והדרך שהן עוברות כדי לחזור ולהיות משפחה. אנו חווים אתן רגשות אהבה, טינה, אכזבה וכאב עד הסוף הטוב. כמו כל סרט יפני אין פה הפגנת רגשות גלויה אך היא נוכחת בארוחות המשותפות ולאורך כל הסרט. בולטות בסרט הסצנות המרהיבות של עונת הסתיו עם פריחת הדובדבן. כדאי מאוד לראות
סרט משעמם, התנהלות איטית, ללא רגעי שיא מאכזב
הסרט ארוך מאוד, מייגע.
בימוי ותסריט שמסוגלים להעביר ניואנסים דקים של הנפש האנושית, ובמיוחד נפשן של נשים, 4 נשים משחקות בתפקידים העיקריים בסרט, עוד שתיים (האם והסבתא) גם הן מתוארות במכחול מדויק. אין כאן עלילה עיקרית. יש הרבה סיפורים קטנים שבונים דמויות מורכבות שקל להזדהות איתן, להתרגש ממה שמרגש אותן, להעצב כשהן עצובות, ולהכיר אותן היטב. על הטוב שבחייהן, ועל העבר שלהן שמשפיע עליהן.
סרט מצוין ומרגש שמספק הבנה של התרבות היפנית : מנהגי אבלות קבורה, מגורים מזון ועוד יחד עם ספור דרמטי עשוי היטב. אהבתי....
נוגע, איטי, מרגש... יש לו קצב לא מערבי, נושם אחרת... מומלץ בחום
סרט איטי למטיבי לכת. צפיתי בו במסגרת הקורס "טרום בכורה" וההרצאה עזרה לי מאד. ממולצת סייסטה טובה לפני הצפיה בסרט!