סרט מושלם, מעורר מחשבה הרבה אחרי - על מה ״שוויו״ של אדם, מה הדברים החשובים באמת בחיים והכל ביד צרפתית רגישה ונוגעת. לרוץ!

סרט ריאלי ונוגע ללב שידבר אל בני 50 ומעלה, ללא הבדל לאום ומין, על קשיי תעסוקה בגילים מתבגרים והדרכים להתמודד עם סוגיה זו. גיבור הסרט הוא איש משפחה נעים הליכות שרק רוצה להתפרנס בכבוד אלא שהדרך אינה סוגה בשושנים. סיפורו הוא למעשה תמצית חיינו, גם בישראל. כדאי מאוד לראות
סרט נפלא. ריאלי .רגיש, אנושי מאד. חודר ללב ולנשמה.מציג את המציאות של מעמד הביניים-נמוך, של קבוצת גיל כבר לא כל כך צעירה, שנאבק יום יום כדי להמשיך ולשרוד. לשמור בכל כוחו על עבודה לא מתגמלת,לא מקצועית ולא כספית. להאבק בבעיות אישיות ומשפחתיות לא פשוטות, ובתוך כל הקשיים והאכזבות למצוא רגעי אהבה,שמחה ואושר. משחק מעולה,שיוצר הזדהות מלאה עם הקורה על המסך.לא להחמיץ.
הרגשתי כמו בסרט דוקומנטרי. סרט מעניין אבל בעיקר למיטיבי לכת ולפרנקופונים....
סרט מאכזב. מנסה להיות דרמה חברתית, המעלה את בעיות התעסוקה, אך הביצוע מלאכותי ולא אמין. הסרטים של קן לואץ'' ושל מייק לי עשו את זה בצורה הרבה יותר מוצלחת לפני 20 שנה.
נכנסנו לאולם בציפייה דרוכה, על רקע הביקורות המהללות ומאידך הציון הנמוך באתר סרט. הסרט החל בשיממון קודר, אך מטבע אופיינו האופטימי לא הפסקנו לחכות לטוויסט בעלילה שתסביר ולו חלקית את התשבוחות. השיממון המשיך בשיממונו ואף שבר מספר שיאים, כשהדרמטי מכולם היה בעת ''מסיבת הפרידה'' לקופאית המזוכיסטית שהצליחה לבלות 30 שנים מחייה בסופר מרקט נידח באחת מערי הפרבר בצרפת. הטוויסט בעלילה מגיע כשהכתוביות עלולות בסיומו ואז מבינים שהשיממון הגיע לסיומו וחוזרים לקלחת הישראלית המרתקת שלנו. ראו הוזהרתם
צפיתי בבכורה בסינמטק בתל אביב. הזכיר לי את הגירסה המודרנית של איוב, "עוד זה מדבר וזה בא", עם כמה דברים קשים יכול אדם להתמודד? שאלתי את עצמי במהלך הסרט : "מתי הוא הולך להשבר ?".

צפיתי בטרום בכורה בירושלים.שחקן מצויין.על אזרח שהולך לאיבוד במעגל האבטלה.איש משפחה למופת גם כאב לבן מוגבל וגם כבעל.עד שהוא מרגיש שיש גבול בניצול עובדים,בהתעמרות בעובדים שזקוקים למקור פרנסה.סרט איטי צריך הרבה סבלנות.