
סרט חשוב, מעורר ופוקח עיניים למנהל מוזיאון לאומנות עכשווית,שחי בבועה ומרוחק ומנותק ממה שקורה בארצו-שוודיה.מהגרים שקובעים סדרי עדיפות בחברה,קובעים אמות מוסר,ודורשים תשומת לב,פוגעים ומזעזעים את השוודי שלנו,עד שהוא מחליט להביע את קולו,לנהל דו-שיח עם הזר הפולש..ועוד.מעניין מאוד.
יופי של סרט. מעניין לכל אורכו, מעורר מחשבה ואי נוחות. לכו לראות ואח"כ קראו הביקורות המקצועיות. כל הכבוד!!
סרט מיוחד מאד, מאד אהבתי ! מעורר חשיבה .
עינוי יומרני ופלצפני !!! הסרט נמשך שעתיים וחצי אך תרגישו כאילו עברו שמונה שעות לפחות. בשלב מסוים התלבטנו אם להצטרף לצופים אחרים שקמו ועזבו באמצע הסרט, אך החלטנו להשאר ולסבול עד הסוף, בתקווה שתהיה בסוף פואנטה שתהיה שווה את הכל. ספוילר: אין כזאת. באופן אירוני, הסרט מבקש ללעוג ליומרנות ולפלצפנות אך הוא בעצמו לוקה באותם תסמינים בדיוק. בסופו של דבר יצאנו מהסרט באותה הרגשה שאתה יוצא מצפיה ביצירת אומנות המהוללת במוזיאון על ידי המבקרים, אך מתברר בסוף שצוירה על ידי ברווז.
מצד אחד סרט ארוך וטרחני, עם רצף לא ברור של סצנות ויענו מתחכם. מצד שני, יש קטעים טובים מאוד.
הרעיון הבסיסי טוב, יש סצנות מרהיבות ומאד מהוקצעות - ובכל זאת משהו בסרט לא מתחבר לכדי משהו אחד קוהרנטי. אולי זו המטרה, אבל שעתיים ומשהו של זה - יותר מדי בשבילי. 7 זה בגלל האמצעים האמנותיים שהם באמת טובים.
אלו מתחתי מגוחכים. סרט חכם מעולה! כל מילה היא ספוילר, אז לא אפרט...
סרט ארוך וטרחני. תסריט שזורם לכיוונים שונים ולא מתכנס לכדי סיפור קוהרנטי. אחרי יותר משעה וחצי הקמנו חצי שורה ויצאנו אחרינו יצאו עוד שקיבלו אומץ.....
משעמממממם
רמאות! זהירות! משתמשים בשם הכי חם בקולנוע כדי למשוך את הקהל לאין סרט הזה!! גיבוב של קלישאות משנות ה80 בלי עלילה ובלי למצות אף רעיון עד הסוף! אני חוזר רמאות נטו שכן היא מופיעה בסרט 4 דקות זניחות לחלוטין!
סרט של מבקרים, לטוב ולרע. נתחיל מהרע - סרט ארוך ודי איטי. כשעתיים וחצי. סרט שכל פריים בו אומר "תראו כמה אני אינטליגנטי ומתוחכם". והטוב - סרט שמנסה לומר משהו, וכמעט כל אחד רואה בו משהו אחר. מדברים על התקשורת בין אנשים, על יחסה של אירופה העשירה והשבעה לחלשים, על הצביעות שבאמנות ובתקשורת, על הפוליטיקלי-קורקט, על הטבע האנושי, ויש עוד. לטעמי - זהו סרט שעוסק בחוסר האמון בין אנשים. בפער שבין מה שאנו אומרים, ובין מה שאנו חושבים באמת. בכך שלא באמת מעניין אותנו מה קורה לאנשים אחרים, ואנחנו לא ממש מבינים אותם. גיבור הסרט הוא טיפוס די דוחה, למרות שהוא משוכנע שהוא ממש בסדר. תרבותי, משכיל, שרמנטי, בעל חוש הומור. כל זאת כלפי חוץ. לאמיתו של דבר, הוא לא איש טוב. אגוצנטרי, לא אמין, לא אבא טוב, ואדם שאין לו מערכת יחסים אחת נורמלית, קשובה ואמיתית. אפילו לא עם הילדות שלו. בקיצור: אם יש לכם סבלנות, ישנתם טוב לפני, ואתם פנויים לחווייה אינטלקטואלית - תלכו לסרט. אם אתם סתם רוצים ליהנות - עזבו, זה לא בשבילכם.
בחינת הגבולות של האמנות, גבולות חופש הביטוי וקריאה לסובלנות כלפי השונה והאחר. הכל יכול לקרות והכל תלוי בבני האדם. חוסר היכולת לצפות מה יקרה מביאה לתוצאות מסוכנות. חוסר הסובלנות והאדישות למי ששונה או חלש הוא באחריותנו. הסרט עשוי היטב, מרתק לכל אורכו (כשעתיים). סרט מענין ביותר שכדאי ומומלץ לכל אוהבי הקולנוע מעורר המחשבה.
עמדות אינספור יש לגבי האמנות בחיינו, גישות שונות. אימצתי בראש וראשונה תובנה עח אמנות אסור לה להיות משעממת. אם אינה מצליחה להתרומם מעל המובן מאליו, לא תסכון לשום מטרה. סרט אסתטי זה, אולי הוא חשוב ועמוק אך ודאי - משעמם.
קולנוע ארטהאוס בשיאו. מיועד לשוחרי קולנוע. אם יש צדק יזכה באוסקר הזר, פשוט מעולה. הסצינה עם הגורילה אחת הטובות של השנה. נצפה בקולנוע לב
לדעתי זאת יצירת מופת. הבמאי קיבל בצדק גמור את דקל הזהב בקאן וגם מועמדות לאוסקר. סרט מבריק ומפתיע וציני וגאוני ולא מפסיק לתת בראש לצופים. קולנוע איכותי ממעלה ראשונה. לא להחמיץ