הקולנוע הישראלי עשה כברת דרך מאז סרטי הבורקס. "סודה" מחזיר אותו עשרות שנים אחורה. הדמויות מלאכותיות ולא משכנעות, עשויות ברשלנות, המשחק בדרך כלל בהתאם. לא לחובבי קולנוע איכותי.
אכן, החצי הראשון של הסרט ייחודי ומרתק, אבל הייחודיות הופכת בחצי השני למגעילה,סוטה ודוחה. יצאתי לפני הסוף.
אכן, משחק מרשים של קייט בלנשט. אבל, טאר המנצחת הוא סרט משעמם, יומרני, "פוסט מודרניסטי", שלא לומר פלצני, שמאד מאכזב את מרבית הצופים שבאים לקולנוע לראות סרט איכותי. צריך לנסות להבין את הפער הזה בין חוות דעת של מבקרים, שמנתחים בהערכה את מרכיבי הסרט והכלים שבהם משתמשים התסריטאי ובמאי הסרט, לבין העובדה שלפנינו סרט ארוך מאד, עם סצינת פתיחה מייגעת והרבה "שוטים" קצרים וקופצניים בהמשך. הייתי צריך לצאת באמצע. ממש לא מומלץ.
הסרט עוסק בנושא כואב והומני, אדם זקן שמוטל במיטה לאחר שבץ מוחי ואינו מוצא טעם לחייו, בעוד בנותיו המסורות מנסות לעודד אותו. לי היה קשה מאד לצפות בסרט מדכא, שמציג מקרוב ובאיטיות, לאורך שעתיים את הסבל הזה. אני חיכיתי שהסרט יסתיים. קחו את זה בחשבון.