שלום אורח/ת
התחבר/י או הירשם/י
כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה... הסרט מדלג בין נושאים שחוקים, מרגיש כמו אוסף "ציטטות" קולנועיות. הדמויות "שטוחות" וצפויות, לא מעוררות הזדהות כלשהי. ליונרדו די קפריו לרוב בצללים, בעיניי מבוזבז בסרט הזה כשחקן דרמטי גדול. הסרט כמו "עובר ליד" ולא נוגע. בתום ההקרנה, קמתי מהכסא בהרגשת ריקנות ופספוס.
כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הסרט בנוי מערימת קלישאות כל כך בנאליות, שזה מרגיז. במובן מסוים הסרט איחר את זמנו. אילו היה יוצא לפני 10-15 שנה, אולי היה נראה פחות צפוי ויותר מקורי. אפילו מרגו רובי המדהימה ביופיה ובכשרונה לא מצליחה "להציל" את הסרט מהשיממון הרעיוני שלו. לפרקים רובי נראת אבודה וכאילו לא מבינה מה היא עושה שם. וזה לא מפתיע. נכון, הסרט הוא חגיגה לעיניים וחוויה צבעונית (במיוחד לאוהבות ואוהבי ורוד), אבל הוא לא מעורר לא רגש ולא מחשבה.