ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט מקסים עם משחק מצוין ודיאלוגים טובים ואמינים. בחירת הלוקיישן - חיפה - עדיין חריגה במקומותינו וככזו מעניינת ומבטיחה תצפיות יפות לים, והרבה ירוק וטבע. 95 הדקות עוברות ביעף, אין רגעים מתים ולא משעמם לרגע. ההסתייגויות היחידות שלי הן מהמשבר שצץ קצת לפני סוף הסרט ונראה אקוטי ובלתי פתיר, אך נפתר בקלות יתירה ולא כל כך משכנעת (אולי כי היה צריך כבר לסיים את הסרט); הסתייגות נוספת היא מה"זובור" שעובר גיבור הסרט אדם, הן מאמו והן מבת זוגו. הגזמתן קצת, בנות. אבל מי יודע, אולי זה מה שהפך אותו לבן אדם בסופו של דבר. אבל זה בקטנה והסרט מומלץ בחום.

הסרט דרמטי מאוד ודחוס, כשהדרמה הולכת ומתעצמת, עד שבחלקו האחרון הוא הופך לסרט אימה פסיכולוגי, המתכתב עם "הניצוץ" של קובריק. שינוי הז''אנר לא ממש עובר חלק, והתפתחות הפאראנויה של הגיבור, שבסה"כ התחיל כאדם הגון שרק רוצה להתקדם, לא לגמרי ברורה והגיונית. אבל המתח בשיאו ו-167 הדקות חולפות ביעף. המסר עובר היטב: המצב באיראן נורא ואיש לא יוצא ממנו בריא בגופו או בנפשו.

מתואר כאן סיפור אהבה קלאסי ונדוש למדי בין צעיר וצעירה, עם טוויסט מקורי של תשדורת מהעתיד. אלמנט מקורי נוסף הוא שהגיבורה מתחילה בתור לסבית, לא שיש בזה משהו רע, ובמהלך הסרט עוברת צד. יש להניח שסיפור הפוך - התחלה סטרייטית, המשך לסבי - לא היה מחליק כל כך בגרון. כך שבעצם הסיפור שמרני וחסר ייחוד, אבל בכל זאת נעים לצפייה - היא ממש מתוקה, הוא חמוד, בעל מראה אנדרוגיני משהו, והנופים נפלאים, משרים רוגע בימים טרופים אלה.

סרט מקסים, חם ואנושי. הגיבורים שובי לב בחולשותיהם ובאנושיותם. הסוף צפוי אך הדרך (הפיזית) אליו מקורית להפליא. הדביקות המסוימת לקראת הסוף נסלחת. מלא הומור, ומשעשע במיוחד להיתקל במה שנראה כמחווה לא מכוונת ל"מכונית המגויסת" של הגשש החיוור ("היה מנוע"?). מוסיקת טנגו מרנינה ומראות מרהיבים של בואנוס איירס, וכל זה על רקע המציאות הפוליטית והכלכלית הקשה בראשית המילניום. מומלץ מאוד.