שלום אורח/ת
התחבר/י או הירשם/י
נהיניתי. אין יומרות לפתור בעיות עולם, ןיש התמודדות יומם-יומית של אנשים שמוצאים עצמם מחוץ למעגל הטבעי שלהם. יש נגיעה במערכות יחסים, בין גדולים ובין קטנים, ויש אופטימיות בחברה שבה האלימות הופכת לנורמה. יבגניה דודינה שוב במיטבה.
הסרט אינו ממוקם בשנות ה-70, אלא במקרה הטוב, בסוף שנות ה-50. כל יתרונות הקיבוץ אינם מופיעים, סצינות רבות אינן תורמות דבר לעלילה, בכלל זה הסצינה של הרפתן עם הפרה בתחילת הסרט. עם כל הכבוד למשחק של הנער המתבגר, נדרש יותר על-מנת שיחזיק את הסרט על גבו. לטעמי - מהומה רבה על לא מהומה.