מצטער, אני לא יודע מה זה, זה כל דבר למעט סרט. יצאנו באמצע ולא הבנו איך האחרים ממשיכים לשבת.. לא צריך לעודד גיבוב של רעיון ודיאלוגים דלים, עם צילום גרוע
שני השלישים הראשונים של הסרט נמשכו ודרשו מאמץ להשאר (סליחה, בכל זאת אלמודובר..), גם המשחק לא היה מדויק. השליש האחרון היה כבר אלמודוברי יפה, אך אין די בכך
עיקר הסרט היה בין ארבע קירות חקירה. היו חסרים מיפגשים עם האירועים בחוץ (העבודה המשותפת במעבדה, משחק הכדורסל של הבן וכו''), כי התסריט והמשחק לא היו מספיק חזקים ומשכנעים כדי לסגור אותם בחדר. אפשר לבוא במחצית..
מצוין, משחק משכנע וסיפור טוב וחשוב. התסריט מביא איתו עוד מסרים של כוחה של יושרה, נאמנות לעצמך, ניהול יפה של קן משפחתי, כל אלה מנצחים קיבעון, מסורות ותקדימים אם עבר זמנם. משחק מעולה ותסריט שוטף, כדאי לא לבוא עייפים.. כדי לא להפסיד הרבה שורות חשובות. ידי לא קלה על הציון 10
תסריט טוב אבל רק טוני ליפ הצליח להכנס לתוכו ומשחקו היה משכנע בהחלט, היה שווה לחכות לכניסתו בכל סצינה. הרעיון ותובנות הסרט ידועות ומוכרות, היו שעשו מכך סרטים טובים יותר
התחיל טוב כסרט אמריקאי קצבי מזין-פנטזיות משנות ה 60-70, אך נמשך-נמרח בנסיון לכפות ענין בסרט, אבל לא. משחק לא משכנע ברוב חלקי הסרט. הלכתי בגלל הציונים המבטיחים באתר. נתתי 6 עבור החצי-שעה הראשונה בלבד
כמו וודי אלן כך ספילברג מבקש את עלומיו בסרט עם רעיון מעומעם ולא מיוחד ועם הרבה רעש והפקה. סרט למי שרוצה לראות את שם הבמאי ולהתפעל, אבל לא סרט
מעולה. ליהוק משובח ומדוייק. אתה נשאר מרותק לכל אורך הסרט אבל הסיום לא ברמה של הריתוק, חיכינו להתפתחות יותר חזקה. שווה צפיה בהחלט. בגלל שהסרט ישראלי יש תוספת של נקודה בציון לעידוד והחמאה
כך ''קבל את האחר'' באמריקה.. קלישאתי ומוגזם כדרכם. בימוי טוב מאוד אך לא יותר מכך. לא מומלץ
הסרט לא משכנע ומסרט אנגלי אפשר לצפות ליותר. הסרט רצוף קטעי שמאלץ ולא מאפשר התחברות לסיפור בשום שלב. חבל, הסיפור טוב
החצי הראשון הוא קולנוע במיטבו עם קצת הפרזה במספר סצינות. על כך אתן ציון 5. המחצית השניה היא מריחה גדולה שבאה רק כדי להגיע לסוף ולקשור (עשוי יפה) בין הדמויות בסרט לדמויות האמיתיות. על מחצית שניה הציון 1.בסה"כ 6. אפשר לעזוב באמצע..
שחקנים טובים וזהו. הקטעים של טורוטורו נראו כאילו לקוחים מסרט אחר (מסרטי וודי אלן אולי..) ולכן הוא היה בעיניי פאטתי.. בחירתו של הסרט להקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים בירושלים היתה משגה ופעם ראשונה ראיתי כל כך הרבה קהל עוזב במהלך הסרט.
נושא שיכל להיות סרט טוב אבל קיבלנו החמצה ענקית. הכל מוגזם ומופרז עד כדי אי נוחות מתמשכת. חבל שאין הפסקה בסרט, הייתי חוסך לעצמי חצי צרה..
מצטער, לא לענין. חיכינו לכל אורך הסרט.. שכבר יתחיל, אבל בכל פעם רק כמעט התחיל.. למרשק המצוין אציע לקרוא התסריט לפני שהוא מסכים להיות מושך קופות.. בלבד. בזבוז זמן ולצערי לא הצטרפתי לאלה שעזבו באמצע כי חשבתי שכבר מתחיל..
אכזבה גדולה בוודאי מול אחוז הצפייה הגבוה. הסיפור מתחיל טוב עם משחק לא רע אבל מהר מאוד עף להגזמות, בורח מהיגיון וגורם לך לאבד הקשר והאמון בדמויות. זהו גם עוול לשחקנים טובים ידועים ולשחקנים לא ידועים אך מבטיחים
עשוי טוב, פס קול מצוין, אין תפניות בעלילה.. ואין הפי אנד. כל אחד יכול להשלים החסר כרצונו ובכך ייחודו של הסרט
לא מתרומם.. נסחב.. ומסתיים בקול ענות חלושה ביחס למסר מאחורי הסרט עוד סיבה להתייחס ברצינות לביקורות הנמוכות
משחק חלש ולא אמין. נסיון לייצר סרט אתני בדומה לסרטים אחרים שהצליחו ולא יותר. בחרו שחקנים לפי מראה ועניין אך לא לא משחק. גם הסיפור לא משכנע ומצאתי עצמי ממתין שייגמר
וודי אלן עשית מספיק, אתה לא מוכרח.. גיבוב של שנינויות עם סיפור שלא מתחיל משום מקום ולא הולך לשום מקום. בלאנשט שחקנית מעולה, יהיו לה (ולנו) הזדמנויות טובות יותר. חבל שלא יצאנו בהפסקה
שחקנים מבטיחים, שברי רעיונות אבל החמצה גדולה. ששון גבאי עושה את העבודה, לא יותר.
יצאתי באמצע. לא הצלחתי להבין אפילו למה הקהל חושב שזה מוסיף לו אם הוא צוחק משטויות (זה היה לא פחות מעצבן..) אגב, הרעיון המרכזי היה נפלא ופוטנציאלי.