ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

פרשס הוא סרט על המציאות הקשה הכואבת והלא מדוברת, וככזה הוא חשוב לצפייה ונותן זווית אנושית שחשוב גם בה להיתקל. השחקנית הראשית נהדרת ומשכנעת. יחד עם זאת, נראה כי יחסי הציבור של אופרה האדירו את הסרט מעל ומעבר, האם בצדק??

דיקפריו במשחק מרשים שוב, אך לדעתי הסרט הוא שכפול לא מוצלח של מותחנים פסיכולוגיים עם טוויסט בקצה, וככזה היו טובים ממנו. הסרט עושה שימוש באלמנטים שחוקים ליצירת אימה- וגועל, ובכך מחטיא לדעתי את מטרתו ביצירת מותחן מפותל, מסתורי ואלגנטי.

הסרט "הנסיכה והצפרדע" לוקח את האגדה המקורית ומכניס בה אלמנטים פוליטיקלי קורקטיים ומוסר השכל בן זמננו. לטעמי,אין בו את הקסם המתוק והילדותי של סרטי האנימציה המעולים של פעם, והמורכבות שלו מקשה על הילדים לשבת לאורך הסרט וליהנות.אכזבה.

סרט אמריקאי מתוק, סוחף, שמצליח למרות כל האלמנטים ההוליוודים הבנאליים ליצירת ריגוש- לרגש באמת.סרט להעביר את הזמן בכיף ולצאת עם חיוך על הפרצוף ותחושת ניצחון.

הדרקון הראשון שלי- סרט נהדר. עשוי יפהפה, סוחף, ממש סוכריה. סרט לקטנים שגם הגדולים נהנים בו. ממש, אבל ממש לא להחמיץ. כל דקה שווה הנאה.

הנאה מובטחת לכל מעריצי וודי אלן! אהבה, חוסר המשמעות שבקיום, הפחד מהמוות, אמנות וסקס כמובן בצורותיו המגוונות. סרט שמשאיר את הצופה עם מנה של אופטימיות, למרות החיים..כיף ביותר!!

הרומנטיקה, נטולת אשליות. המציאות האכזרית של פרפרי האהבה שכנפיהם מאבדות במהלך הסרט את צבעיהם המתעתעים. היופי של הסרט הוא בשבירת המבנה הרומנטי הסטנדרטי של הסרטים האמריקאים, ובשילוב המדהים של אמנות- קולנוע, ציור, ארכיטקטורה, מוזיקה. מיוחד ביותר!!

כחובבת חיות וקולנוע מושבעת חייבת לציין פה- כישלון של הצירוף הזה. משעמם, ארוך, לא מצחיק, האנשת האוגרים בסרט עושה להם עוול, והיזהרו מלקחת את הילדים שנראו יוצאים כמוני באמצע ההקרנה.

נפלאות האהבה צבועות באדום עז, שחור בוהק, לבן חגיגי. הפועל לראות מקבל בסרט מובנים רבים. סרט על אהבה ממכרת, על הרצון לראות, אי יכולת לראות, והמון כאב. העשייה הקולנועית מתוך החיים והכאב, והמוות של האהבה. קשה.

חגיגה אמיתית של אוכל, ואכזבה לחובבי הפלאפל, המאכל היחיד שלא נופל מהשמיים. סרט כיפי, אנושי, מצחיק, גרסה מצויירת לסרטים שהמוטיב המרכזי הוא רבייה בלתי מבוקרת והשתלטות של יצורים וחוצנים, הפעם אוכל והמון אוכל. מצויין לכל מי שמתחיל דיאטה!

הרעיון של רובוטים המחליפים את האנושות הוא רעיון ישן המוגש בסרט בעיצוב מרשים, אך הסוף צפוי ומאכזב ולא משאיר לצופה יותר מהטעם של הפופקורן בקולנוע.

איזה כיף לטרנטינו שיודע להגשים פנטזיות בכישרון כל כך גדול. מי לא היה רוצה להתנקם בנאצים בכזו שמחה והילולה? שיקום!! כמה קל להתחבר לילד שבטרנטינו שמחפש להרוג את הרעים דרך הקולנוע. חגיגה אמיתית ששיאה בסצנה בלתי נשכחת של נקמה יהודית טובה.

צחוק הגורל הוא הטבח המערבל רסק אנושי במטחנת בשר משוכללת הזורקת אל הצופים נתחים ונתזים אנושיים. חגיגה באיטליז!

דרור קרן מרגש ומקסים, אך הסרט לא מצליח להמריא כמו הגיבור, כמו האהבה הלא מוגשמת של שני הגיבורים, כך גם חוויית הצופה הנותר רעב לאהבה