התלבטתי ארוכות לגבי הציון לסרט. הסרט קליל, זורם ומבדר. יש בו אלמנטים פסיכולוגיים מעניינים, שלא כל אחד ישים לב אליהם. לא אקלקל למי שלא ראה את הצפייה בסרט, בכך שאספר עליהם... עדיין חסר לסרט עומק או ייחודיות.
כנראה שז''אנר הפנטזיה של הסרט אינו סוג הטעם שלי. לא התלהבתי. היו מספר הברקות. גם חזרות מיותרות, דוגמת המוסיקה שכל דמות מהשליחים נושאת בחובה. היו רגעים שהשתעממתי ופה ושם בדיחות טובות.
לא מדובר בקומדיה. אולי דרמה. לפרקים מלודרמה. ניתן לגרד מהסרט אי אלו תובנות, אם כי הוא די חלול ובכל זאת אינו משעמם. העלילה לא אמינה במיוחד. הייתי נותנת 7.5, אבל אין באתר חצאי נקודות. אפשר לראות. אפשר לוותר.
קיטש. הסרט לא השאיר בי שום חותם, עומק או דבר מה לחשוב עליו. השחקנים יפים והמשחק, בייחוד של הגיבורה, טוב! עם זאת, זו דרך להעביר את הזמן בקלילות ובכייפיות. למי שמחפש יותר, זה לא הסרט.
סרט מעולה. נהניתי לראות את הכריזמה האדירה שהשחקן שהיה בנעלי ג''יימס בראון העביר היטב. בחירה נהדרת לתפקיד! והמוסיקה... או המוסיקה, מקפיצה לאורך כל הסרט ושוזרת בו פן של התלהבות ונשמה.
קודם כל, שאפו ליוצרים על העלאת נושא העגינות לסרט. חשוב להראות את העולם של השליטה הדתית השוביניסטית, את "הפרימיטיביות", את ההשפלה והנוקשות הדתית. למרות הלוקיישן הדל, אולם בית משפט ומסדרון, הסרט מצליח לרתק. אהבתי את העמדת הסצינות. נחמדת גם השזירה של חוש הומור שמוציא את הסרט לרגעים מהכובד שלו. יש לציין, שחוץ מהעלילה המרכזית ניתן להתעמק בסרט ולמצוא בו רבדים על רבדים של משמעויות, הן מתגלות גם דרך דמויות המשנה שבאות להעיד במשפט.
סרט אופטימי. לוקח נושאים כבדים ומעביר אותם בקומדיה, בקלילות. הרבה מסרים יפים, בין השאר מתאר את מצב בתי האבות בגרמניה ומן הסתם בעוד מקומות בעולם, בהם לא נותנים לקשישים מרחב הזדמנויות להתפתחות ויחס הולם. הסרט בעד מרד בממסד נוקשה ובעד הרעיון שבכל גיל כדאי להמשיך ל"רוץ" כי חיים משמעותם פעולה. הסוף קיטשי ולא אמין, אך הרי מדובר בקומדיה שבה ההגזמה מותרת ואפילו חביבה..
למי שמחפש קומדיה קלילה וקצבית, זו לא הכתובת. סרט עמוק ואיטי טעון משמעויות. מעין "בגדי המלך החדשים", כש"המשוגע" אומר את האמת ושובה את לב העם. יחד עם זה, נשאלת בכלל השאלה- מי פה המשוגע? סאטירה שנונה על העולם הפוליטי רווי השקרים והקפדנות. ההומור שזור בתוך העלילה ואינו מהסוג של מכוניות מתנגשות, אנשים נופלים למים וכד'..משחק מצויין של טוני סרבילו בתפקיד כפול של שני אחים תאומים. תודה רבה לאתר "סרט" על הכרטיסים!
מלודרמה עשויה היטב. סרט מעניין ובייחוד לאור העובדה שהוא מבוסס על ספר מסוף המאה ה-19, כלומר יותר ממאה שנה עברו ועדיין החומרים טריים ובועטים, למרות שנעשו שינויים להתאים לרוח התקופה ואופי הסרט. הילדה חיננית כובשת במשחקה. אולי ניתן ללמוד ממנה, לשתוק. אם כי זה קצת לא אמין בעיני שמסביבה הכל קורס ואין שום מחאה ושום ריב מבחינתה. כמו כן, בני הזוג שההורים של מייזי מצאו להם מושלמים מדי וגם הסוף קיטשי למדי.
סרט מקסים ואיכותי. משחק בריטי משובח. הסרט מטלטל אותך רגשית בין שחוק לדמע, לעיתים עצוב עד כדי בכי וברגעים אחרים ההומור שולט בכיפה. הזדהיתי עם כאבו של הילד נייג'ל. שרטוט התקופה של שנות השישים מעורר השראה וערגה.
האם הסרט הוא יצירת מופת או שמא אקט סדיסטי של במאי ערמומי ביותר המתעלל בקהל הצופים? האם תפקידו של הקולנוע לבדר או אולי כפועל יוצא של ז'אנר אמנותי הוא אמור לטלטל, לפגוע, לנגוע ובייחוד להעלות שאלות מוסריות ודילמות נוקבות? שאלות אלו ואחרות נותרו פתוחות עבורי והייתי חפצה לראות את הסרט שנית על מנת לשים לב לניואנסים קטנים ואלמנטים "אמנותיים" כמו היונה המוזרה. ואולי אני מזוכיסטית ברצון זה, שכן הסרט לא קל ואפילו מעיק ולפרקים אף משעמם.
נופים יפים, שחקנים יפים, אך העלילה כל כך מטופשת ורואים זאת בסוף האווילי, עד שיש תחושת ריקנות... עדיף להשקיע אותם משאבים על סרט יותר איכותי, או שאולי אני סתם ביקורתית ויש אנשים שזו הרמה שלהם וזה מה שהם אוהבים.