ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

גם אם לא ראיתם את הסרט הזה, ראיתם אותו כבר. בנאלי ודי מיותר

סרט מהנה מדי בשביל הסיפור. משחק מצוין אבל עיבוד מתקתק והוליוודי.

יצאתי מבולבל. מצד אחד היו רגעים קולנועיים מעניינים וביקורת עניינית, מצד שני ניכר כי קו העלילה מעורפל באופן מכוון ודמויות שונות מוצגות באופן מניפולטיבי. בלי קשר, בהיבט של הביקורת על ישראל - אין באמת ביקורת. סתם אמירות שטחיות והצגת דמויות סטריאוטיפיות. דווקא הביקורת הקצת יותר סמויה על צרפת הרבה יותר משמעותית.

אל תצפו לכלום

מתח. סטייל. ספייק לי.

עשוי טוב, אבל לא יפיל אתכם מהרגליים

טביעת האצבע הייחודית של ספייק לי - אסתטיקה ובידור, אבל מבלי לאבד את הכיוון האידיאולוגי והעברת המסרים. סרט מהנה שמציף (שוב) את הגזענות בארה"ב

הסרט עשוי טוב, אבל חוץ מכמה פרטים (לרוב צהובים) בנוגע לחיים של ארמסטרונג - אין פה שום סיפור מעניין במיוחד.

סרט טוב מאוד, שמצליח להפתיע וליצור עניין, להכניס את הצופה לאווירה ולהשאיר אותו במתח מה יהיו ההתפתחויות, תוך שהוא שומר על אווירה קלילה. ג''ף ברידגס מלך כהרגלו. החיסרון היחיד הוא האורך. אם היה קצת קצר והדוק יותר, זה היה נהדר מומלץ לאוהבי האחים כהן.

כביכול עוד סרט על אמריקה הצדדית, גיל ההתבגרות, הרצון להיות שונה לצד הרצון להשתלב, יחסים עם ההורים. אבל הוא עשוי בחוכמה ורגישות, מצליח להצחיק ולרגש וליצור הזדהות. מומלץ

סרט מיותר. נתחיל מזה שהעלילה לעוסה ולא מספיק מעניינת. יש הרבה קפיצות לוגיות לא מחויבות והסקת מסקנות מרחיקות לכת שנועד רק לשרת את יצירת העניין אצל הצופה אבל אינה אמינה. הבימוי נחמד, אבל מה שעבד טוב ב"מכונת הכסף" פה מעייף ולא מתאים לז''אנר. הניסיון ליצור קומדיה מקו העלילה לא צולח. מחד אין מספיק הקצנה בשביל באמת להצחיק, ומנגד מדובר בנושאים רציניים. היכולת לשלב בין השניים היא קשה מראש, ופה פשוט לא מוצלחת. נקודת האור היחידה היא כריסטיאן בייל וסטיב קארל. זה ממש לא מספיק. נרדמתי בקולנוע. זה לא קרה לי מאז משימה בלתי אפשרית 2.

צילום מרהיב ובימוי מוקפד, עם לא מעט סצנות שנחרטות בזיכרון

האלמנט המשמעותי ביותר בסרט הוא אווירה, שיוצרת תחושה של ניכור, בדידות ודיכאון. אין פה עלילה מורכבת. אין פה דיאלוגים שנונים (בקושי יש מלל), אבל אי אפשר להישאר אדישים

את אוהבי ווס אנדרסון אין צורך לשכנע - לכל האחרים אציין כי מדובר בסרט מיוחד שלא רואים כל יום (די כרגיל אצל אנדרסון אז תצפו בכל הסרטים שלו)

סיפור אהבה מאוד רגיל בסופו של דבר. מצד אחד קצת לעוס וממחזר את עצמו, ומצד שני עדיין מדובר בהפקה מושקעת וביצירה יפה מאוד מבחינה ויזואלית

סרט מוצלח, בדגש על העלילה והבימוי של סורקין.

עשוי טוב והכל, אבל בעצם זה שוב אותו סיפור שבין ספוטלייט לסנודן.

משפחה, גזענות, אובדן, התמודדות, צדק, נקמה. משחק משובח של דיאן קרוגר.

סרט נחמד ולא הרבה יותר. לעיתים מבדח ולעיתים מרגיש קצת מאולץ וכאילו השחקנים מאלתרים

סיפור שחשוב לפרסם ולהנגיש, אבל ברמה הקולנועית, כמו הרבה סרטי ביוגרפיה, יותר אינפורמטיבי מאשר מעורר מחשבה / מרגש / מאתגר / מדהים ויזואלית. לא מהיצירות הטובות של אוליבר סטון, אבל סה"כ נחמד

סרט שנכנס מתחת לעור ומורט את העצבים. מהפסקול, לתסריט, למשחק לעיצוב. חובת צפייה למי שאוהב אימה.

מצד אחד סרט ארוך וטרחני, עם רצף לא ברור של סצנות ויענו מתחכם. מצד שני, יש קטעים טובים מאוד.

קומדיה שחורה, אבל לא לגמרי מלוטשת.

חציו הראשון של הסרט (עם אד האריס ומישל פייפר) היה טוב, הצליח לגרום למתח ותחושת אי נוחות בכיסא. עם זאת, החצי השני העמיס רעיונות ומוטיבים בצורה מוגזמת. הניסיון ליצור סרט חכם, פתלתל ומפתיע לא צלח ונותרנו עםא סרט יומרני ומאולץ, כך שגם אם יש רעיון מדהים מאחוריו - הצפייה פשוט לא מהנה.

הביוגרפיה המופרעת של טוניה הארדינג, שנעה בין כישרון ותשוקה להחלקה אומנותית ואורח חיים בלתי ספורטיבי בעליל בשוליים של אמריקה, בין דמויות הזויות ומוטרפות שהפכו אותה למי שהיא, אבל גם שרטו אותה נפשית (ופיזית) וגרמו לכך שלא תוכל למצות את הפוטנציאל. משחק מצוין של כל השחקנים (בדגש על מרגו רובי ואליסון ג''אני), דמויות צבעוניות, עלילה הזויה ובימוי טוב מאוד.

סרט אהבה שונה, נוגה ועמוק, שמציג את ההיבט הנפשי רוחני של המשיכה (בחלומות) בשונה מהמשיכה הגופנית (מפעל הבשר), עד ששני ההיבטים מתאחדים

סרט אימה מוצלח, עם מחשבה מאחוריו וביקורת חברתית ברורה, לעיתים מצחיק. בקיצור, צפייה מהנה

קובריק קלסאי - איטי, מהורהר ומעורער

מטריד, מרגש, מצחיק, מעורר מחשבה. סרט מצוין על אבל, מוות, גזענות, ומגדר, שמצליח לגעת בכל הנושאים האלו ברגישות ועם הומור שחור.

מותחן טוב בלי אפקטים ומניפולציות, פשוט כתוב טוב. כריסטופר פאלמר משחק מצוין את הדמות הבלתי נשכחת של גטי