לא ברור לי מדוע מבקרי הקולנוע קטלו את הסרט הזה. אוהבי הז''אנר הוודי אלני לא יתאכזבו מהסרט הזה - דרמה כתובה ומשוחקת היטב. תפאורה מדהימה. שווה צפייה.
כחובבת סרטים צרפתיים ומותחנים פסיכולוגיים הגעתי לסרט עם ציפיות גבוהות ונחלתי אכזבה. קשה לבקר את הסרט מבלי לעשות ספויילרים, אז אני רק אגיד שכמותחן פסיכולוגי הסרט כשל ולו מהסיבה הפשוטה כי הוא אינו מעניק לצופה שום נקודת אחיזה. באיזשהו שלב, והשלב הזה מגיע די מהר, הסרט ניראה כבליל אחד גדול בתוך סרט אירוטי המשאיר את הצופה נע באי נוחות במושבו. לא מומלץ.
אני אוהבת את וודי אלן. מודה. כל שנה הולכת לסרט החדש שלו בציפייה. לפעמים קצת מתאכזבת (כמו שנה שעברה באיש ללא הגיון), אבל בדר"כ נהנית- והפעם-מאוד! הצילום, התלבושות, הטקסט שוודי מקריא ברקע, המשפחה היהודיה המצחיקה והסיפור- שהוא בעצם החיים שלנו. אנחנו נאהב, נעשה החלטות, לא תמיד נהיה מרוצים מהן או נדע אם עשינו את הצעד הנכון, נמשיך הלאה, אבל תמיד קצת נירצה את מה שאין לנו....
שחקנים מצוינים בעלילה סתמית, עם מסר קטן שהוצג כל הרבה פעמים לפניו. סצנה אחת במהלך הסרט שהיתה כל כך מופרכת הרסה לי את ההנאה מהמתח המסוים שהיה. אפשר לוותר.
סרט איטי, המתנהל בעצלתיים יתר על המידה. לא מצאתי בו ולו מעט נחמה, ויצאתי בתחושת מועקה ואכזבה מסיפור קטן על ילד בר המצווה שהנחיתו על כתפיו משא כבד מדי, תרתי משמע.
הסרט הישראלי הטוב ביותר שנעשה מזה זמן רב- המשחק, הסיפור, הרעיון, הלוקיישנים- לא ברור מה מתעלה על מה, אבל הכל יחד מתחבר לחוויה קולנועית בלתי נשכחת. כזו שגורמת לך להרהר הרבה אחרי שיצאת מבית הקולנוע. רוצו לראות.
כשם הסרט, כך הוא- פרוע, משוגע ומקורי. רעיון מטורף וביצוע מצוין. סרט שמוציא משיווי משקל . זהו סרט שהנאה היא לא אחת מהתחושות שהצופה חש תוך כדי הצפייה בו, ולכן הוא מומלץ בעיקר לאוהבי הז''אנר. לכל השאר הוא יהיה קשה לעיכול.
לא הכרתי את הסיפור המדהים הזה לפני שצפיתי בסרט. סיפור מרתק וחשוב-הן מבחינה היסטורית והן מבחינה מדעית. משחק מצוין של כל השחקנים, התפאורה מכניסה אותך היישר לתקופה ובסופו של דבר המשכתי לחשוב על הסרט ועל הגאון טיורינג הרבה אחרי שהסרט הסתיים.
קומדיה אמריקאית דוברת צרפתית.... בתור חובבת מושבעת של הקולנוע הצרפתי, ציפיתי למעט עומק אפילו אם מדובר בקומדיה, אבל התאכזבתי. סרט סתמי, מצחיק לפרקים (שאינם מספיקים).
סרט שבעיני הוא לא רק סרט, אלא יצירת אמנות- לראות את אותם שחקנים גדלים, מתבגרים, משתנים מול המסך, זו חוויה קולנועית לא שגרתית. הסרט עשוי נהדר והמשחק נהדר. אל תחפשו מוסר השכל גדול, כי פשוט אין (או שאני לא מצאתי אותו)-זה פשוט סיפור על משפחה אחת, לא פשוטה, עם אמא גדולה מהחיים.
סרט כיפי, קליל ומשעשע המתאר סיטואציה (מטרידה) בצורה מוחצנת ביותר. תחילה, אי אפשר שלא להחמיא למשחק האדיר של די קפריו שנכנס לדמות בצורה מעוררת הערצה. שנית, העלילה, על אף שבנויה ברובה על תיאור אווירה של סמים, נהנתנות וסקס, עדיין מספרת סיפור בצורה מעניינת- מתחילת דרכו המקצועית של ג'ורדן, ההצלחה, הסחרור והנפילה. בעיני הסצנה הסופית היתה מצוינת, וכן- כמו כולם גם אני הייתי מקצרת את אורכו של הסרט.
סרט נדיר, על סיפור אנושי כה כואב, אכזרי ונוגע ללב. המשחק של ג'ודי דנץ פשוט מעולה- החל מהמבט בעיניים ועד האישיות החזקה והאמיצה שהיא משדרת על המרקע. הגדולה של הסרט היא שאף שהסיפור הוא קשה מנשוא, שזורים בו קטעי הומור וציניות שמרככים מעט את הדמעות שחונקות את הגרון.
הסרט עומד בעיקר על שני שחקניו הראשיים, המפגינים משחק אנושי, אמין ומקסים, ופחות על התסריט הצפוי והפחות סוחף בעיני. הייתי מוותרת על הסיפור הצדדי והמעט הזוי עם החברה של הבת, שאני עדיין תוהה כיצד הוא תרם לעלילה שהיתה מספיקה בפני עצמה...
סרט אשר מזכיר לכולנו באיזו מדינה אנו חיים- כי לפעמים בין עבודה, לימודים, משפחה וחיי היומיום-אנו מצליחים לשכוח או לפחות להדחיק את המצב הבלתי אפשרי הזה. הסרט ממחיש בצורה טובה ומצמררת (על אף שהיו בו קטעים שלקו בחוסר אמינות מסוימת) את המצב משני צדי המתרס. אותי באופן אישי הסרט ריתק למרקע. ממליצה בעיקר למי שלא בקיא או לא מתעסק במתרחש באופן שוטף.
אם רציתם סרט מתח-קיבלתם, ובענק! כשקוראים את התקציר זה ניראה כמו עוד סרט שכבר ראינו אינספור פעמים, אבל הסרט הזה, שאינו קל לצפייה, שונה במובן אחד והוא מדד המתח-לא יכולתי להסיר את מבטי מהמסך ולו לשניה אחת. כאשר הצופה לרגע חושד בזה וברגע השני באחר, ובסוף זה בכלל מישהו אחר-זו ההצלחה של מותחן. נכון שיש מספר חורים בעלילה (לא הבנתי את הקטע עם המבוך...) אבל העניין לא גורע מהיותו של הסרט מותחן מצוין.
וודי אלן במיטבו. משחק מצוין, של בלנשט, אך גם של יתר השחקנים. מי שמתחבר לסגנון סרטיו וודי אלן, יתאהב גם בסרט הזה ויקח איתו את המסר-כל אחד מקבל את שמגיע לו....או לפחות כך אני רוצה להאמין....
סרט קטן ונוגע ללב, שונה וייחודי - משחק מרגש, בעיקר של הילד אליס ששבה את לבי במהרה. סרט על אובדן התמימות, התבגרות והתפכחות. הייתי מוותרת על הסוף האמריקאי הצפוי, ועדיין, הדבר לא גרע מהנאתי.
בתור חובבת סרטים ישראלים, התאכזבתי מהסרט-המשחק והתסריט לא אמינים ולא משכנעים לאורך רוב רובו של הסרט. מילר מצוין כהרגלו, אך זה לא מספיק על מנת להחזיק את הסרט, עם יתר שחקניו החלשים והעלילה ההזויה (אורי חזקיה-עמך הסליחה-מתה עליך בסטנד אפ!)