ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט טוב, מעניין ומעשיר אם כי קצת מרגיש מרוחק ולא מספיק תופס בבטן. הוא מוסיף הרבה ידע על התקופה ועל המעשים הבלתי נתפסים שאירעו בה במדינות הדרום של ארה"ב, ושופך אור על דמותו של מרטין לותר קינג, אבל עושה את זה בצורה כזו שאתה לא מרגיש שאתה באמת מכיר את האיש בסיומו. יש פער בין נאומיו מלאי הפאתוס והרגש שלקוחים מהמציאות, לבין האדם עצמו כפי שמגולם על ידי דיוויד אויילואו : מן דמות יבשושית כזו שלא ברור מאיפה הוא מצליח להוציא מתוכו נאומים כאלה. יכול להיות שזו היתה המציאות, וזה האיש, אבל על אף שהייתי מרותקת לסרט, יצאתי ממנו עם תחושה שמשהו במרכיב הדרמטי של הסרט חסר. הוא מרגיש יותר כמו יומן אירועים כרונולוגי מאשר כמו סרט דרמטי. בכל זאת, כדאי לצפות.

לא אהבתי. סרט יומרני, שבעיני לא מצליח לעמוד בציפיות. רוב הסרט איטי מאוד ומשעמם. הדמויות מוזרות ולא אמינות. השיחות בין המתכנת לדמות בעלת האינטיליגנציה המלאכותית - לא מעניינות ולא מעידות על תחכום כלשהו. לא ברור מה הסרט רוצה להגיד. הוא לא משאיר חומר למחשבה בשום נושא, מכיוון שהוא מופרך כל כך. לקראת הסוף, עולה המתח - אבל בסופו של דבר נשאר טעם רע בפה. בקיצור, סרט סתמי וריקני שירשים אולי רק צעירים.

סרט אוברייטד, שקיבל תשואות יתר. מניחה שהספר עליו הוא מבוסס יכול להיות ספר טוב, אבל כסרט הוא מייגע. הנופים יפים והסרט ריאליסטי מאוד בתחושה שהוא נותן לגבי קשיי ההליכה וכובד התרמיל וכו'' אבל הדרמה לא מספיק חזקה, ואחרי מחצית הסרט בערך ממצים אותו עד תום. בעיני ריס וויתרספון לא שחקנית מספיק מרתקת בכדי שתצליח להחזיק את הסרט לכל אורכו. ציפיתי ליותר והתאכזבתי.

צפיתי בסרט בהקרנת טרום בכורה עם אמי, ורגע לפני שמתחיל גל הביקורות הארסיות של מבקרים מתוחכמים שיתחרו זה בזה בכותרות כגון "צליעה ביער" ו"המסע לשום מקום" אני רוצה לומר שמדובר בסרט חמוד, קליל, משעשע לפרקים שצפוי להסב הנאה רבה לקהל מבוגר. נכון, אין בו שום דבר חדש מבחינה קולנועית, הוא מבויים כמו סיטקום, הופק בתקציב נמוך וזה מורגש, ויש אלף סיבות לכסח לו את הצורה - אבל זה סרט שמעלה בך חיוך מהשניה הראשונה ועד סופו. הסיפור הוא על שני חבר''ה קשישים למדי שיוצאים לטיול רגלי ארוך בשביל האפלצ''ים, טיול שהוא ככל הנראה הרבה למעלה מכוחם. מעבר להומור היבש שלקוח מספרו של ביל ברייסון שהסרט בחופשיות רבה מבוסס עליו (בספר ברייסון וחברו הם בשנות ה40 שלהם), ולסצנות הקומיות המשעשעות, הסרט מעלה ברגישות רבה את הנושא של שלהי החיים, של מה מרגיש אדם בגיל הזה שכבר רואים בו את הסוף. זה נוגע ללב בייחוד בגלל שזה רדפורד ונולטה על המסך שם. שחקנים שאנחנו זוכרים אותם כצעירים ויפים, והם הלכו והזדקנו לנגד עינינו. שניהם מצוינים, וגם שאר השחקנים. סרט שלצעירים לא תהיה סבלנות אליו, מבקרי הקולנוע יקטלו, אבל קהל מבוגר יתחבר ויאהב.

סרט שהוא חוויה מיוחדת במינה. לא מתאים לחובבי סרטים מיינסטרימים עתירי תקציב ומשתתפים, אבל מי שיש לו סבלנות לסרט קצת אחר - יכול מאוד ליהנות. קודם כל מהאווירה המיוחדת שנוצרת כתוצאה מהצילום מקרוב, מפס הקול המדהים של איתני הטבע, ומהמוסיקה היפה שהולכת והופכת דומיננטית ככל שהסרט מתקדם. וחוץ מזה - מתצוגת המשחק הוירטואוזית של רוברט רדפורד שמוכיח בסרט הזה עד כמה 'under acting" יכול להיות אפקטיבי. רדפורד משחק אדם שאנחנו לא יודעים עליו הרבה, אבל מהתבוננות בפעולותיו בתחילת הסרט ניכר שמדובר באדם בטוח בעצמו, שקול, בשליטה - מה שמזכיר את רדפורד עצמו, את הפרסונה הקולנועית שלו, וככל שהסרט מתקדם, האדם הזה מתקלף לאט לאט מהביטחון העצמי שלו, ומה"קוליות" שלו, ורדפורד עושה את זה כל כך בעדינות ועם כל כך הרבה דקויות, שזה פשוט מרגש. חוץ מזה יש לסרט סוף חזק, שגם מי שהסבלנות לצפות בסרט שלם נטול דיאלוגים קצת נגמרת לו, שווה להחזיק מעמד בשבילו. אין טעם להסתכל על הסרט הזה כאל מדריך לשייט, זה פספוס הפואנטה. אפשר לראות בסרט אלגוריה למצבו של האדם הקטן בעולמנו המנוכר, אבל לא חייבים. גם כפשוטו, הסרט עובד. מומלץ בחום.