סרט רע מאד, ממש מביך. מלא בקלישאות ובמצבים מוכרים, חלש להפליא היתרון היחיד של הסרט הזה שהוא ירד מהר.
סרט מרתק עשוי היטב, אווירת שנות ה-60 מועברת בצורה משכנעת ביותר,הסרט אומנם אלים אבל יש בו הרבה הומור וארוניה ניתן לזהות את תביעת האצבעות של האחים כהן.
סרט שמאלצי, חף מכל תחכום, צדקני וצפוי. אם משהו מתרגש מגובלן שמתאר זאטוט דומע אולי יהנה מהסקט הזה. היוצרים של הסרט יצאו "בסדר עם כולם" וקשה להשתחרר מהתחושה שהם פשוט מזלזלים בתבונת הצופים.
הסרט פשוט לא אמין בשני הבטים: הצופה מועמס ביותר מדי אסונות, בדומה לפסטיבל שירי דיכאון של הגשש,רק היה חסר שאשתו גם פרסית, בהבט השני הסרט סותר את ההיגיון של עצמו מצד אחד הוא מראה חיילים משועממים שהארוע המשמעותי ביותר הוא מעברו של גמל במחסום בו הם שומרים, אין זכר למתח ביטחוני כלשהו, מצד שני הם נקלעים לתאונה מבצעית שיכולה להתרחש רק במצב של מתיחות ודריכות יתר הייתי במחסומים ואני יודע שהתרחיש לא אמין בעליל
הסרט לא משכנע ובסצנות מסוימות מלאכותי, מאולץ ואפילו מביך. ההומור בסרט שחוק צפוי ולא מתוחכם, לסיכום הסרט התלבש על הרבה נושאים גדולים, יחסי אב בן, ניצול שואה, דתיים חילונים אבל התנהל כמו איזה טלנובלה ירודה באיכותה, קישרוש אחד גדול.