ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

ראשית אודה שלא הכרתי את הבמאי למרות שבדיעבד אני מבינה שהוא מוכר ומאד מוערך. יש בכך יתרון מאחר שצפיתי בסרט ללא דעה מקדימה. סבלתי ממש! אקדים ואומר ששיחזור שנות ה20 היה מרשים ועתיר תקציב. מעבר לזה אני מתקשה למצוא נקודות אור תרתי משמע. הסרט היה חשוך ברובו, מורכב ועמוס פרטים, חסר דיוק בהשתלשלות העלילה, תזזיתיות במעבר בין שתי התקופות, משחק מאולץ... מקצועים ממני ינתחו את הבימוי והצילום, אבל כחובבת סרטים מהשורה אני ממליצה לוותר על הצפיה בסרט. חבל.

חברה ואני תיכננו בילוי קליל, ובחרנו בסרט שסווג כקומדיה... בעיני זו ממש לא קומדיה אלא הצצה לעולמם הנסתר של השונים. הכאילו הומור אמור לאוורר קצת את הכאב התהומי של גיבורות הסרט. החברה נוטה להחביא את חולי הנפש, בעלי הצרכים המיוחדים, קברים.... כל מה שמאיים, שונה, מעורר חרדה. לסרט מסר חשוב בחשיפה דרך האמנות למאבק היומיומי של אנשים אלה. לקהות של הסביבה, לצורך שלהם להיאבק כדי לשרוד, לעתים התחושה היא שלחיות פירושו בשבילם לחוות סבל מייסר, עמוק וסמיך. הסרט הוא חוויה מטלטלת ומעוררת מחשבה נוקבת על מקומה של החברה ביחסה לפגועי נפש, זאת למרות שכאן רואים צוות מסור ואחראי שמנסה להקל. חשוב כבר מגיל רך לפגוש בשונה, להתיידד עם האיום, להקל על הבושה, לא להסתיר, להיחשף כמו לכל תופעה הקשורה בחיינו, כך תקטן המבוכה והצער שנגרם לפגוע ולמשפחתו. אני מאמינה שמשפחה מתמודדת עם חריג, כך או אחרת, אך תגובת הסביבה, לעג, נעיצת מבט, הסתייגות, הדרה, הערות - כל אלה מקשים על ההתמודדות. שווה צפיה תוך ידיעה שהסרט כואב ולא מרחם או מתייפיף. המשחק נפלא ודורש מהשחקניות הכרות ולמידה של עולמו של הפגוע.