עטאש - צימאון

עטאש=צימאון איטי אולם לא הורדתי את העיניים מהמסך ולו לרגע אחד. מרתק לכל אורך הסרט עד סופו.משאיר גם בתוך הסרט אחרי שכבר יצאתי החוצה.מקום למחשבה ו/או "לבנות" את מה שלא בדיוק מסוופר בסרט כל אחד בעצמו. עבודת האיפור התלבושות לתפארת השחקנים עם הרבה מילים שלא נאמרות אומרים הרבה מאד משחק ממש טוב סרט לא קל לצפיה אבל בהחלט ממליצה לא לפספסו. סרט אחר ומעניין. נהנתי.

ראיתי את הסרט 3 פעמים. כל פעם התרגשתי מחדש כמו ילד קטן, הרגשתי זרם חשמל עובר בתוך תוכי, דמעותי לא פסקו, הלב דפק חזק עד שחשבתי שהוא בורח מתוכי. סרט מהמם, מרתק, חזק, מתפוצץ, נצרב בתודעה. עוד לא זוכר סרט שריגש אותי בצורה שכזאת.

איזו אכזבה. אחרי 20 ד' הבנתי שהסרט פשוט לא מתקדם. אוקי, אז הופיע אקדח במערכה הראשונה, נו...ברור שהוא יירה במערכה האחרונה. כמה צפוי. ולא שהשחקנים היו כ"כ גרועים, זו הייתה עבודת הבימוי הלא טובה. המשחק שלהם לא נראה טבעי, כאילו ראיתי את הבמאי עומד בצד ואומר: עכשיו תעמדו ככה, עכשיו תסתכלו ככה. קדימה..מ צ ל מ ים! רוצו! כמה זה נראה פתטי. מבטי הזעם המוגזמים, השתיקות הנבובות. ומה שהכי חשוב: לא הזדהיתי עם אף דמות . לא הייתה התפתחות באף אחת מהדמויות. סטטיות, שטוחות. קדימה שמשהו יקרה כאן..אבל כלום. זוג אחד יצא באמצע הסרט. אני רק רציתי לדעת במי האקדח יירה בסוף. הצילום היה יפה וכן השימוש במוזיקה , בצלילים בסביבתם הטבעית. אם סרט בלי הרבה מילים אז אין כמו "ילדי גן העדן" האיראני.

אין ספק שהבמאי תאופיק אגברייה , הוא במאי מוכשר למדי . הוא הצליח להביא סיפור כמעט רגיל אך אנושי למדי לידי ביטוי קולנועי מדהים . החוש הקולנועי של הבמאי הצליח לכבוש את הצופה תוך מעקב צמוד להתרחשויותץ כולנו תקווה שנזכה ונראה יותר ויותר יצירות כגון אלה שובמיוחד ע"י במאים מוכשרים כמו : נאזם שריידה ונאייל מחאמיד והיד נטויה

תאופיק אבו ואיל, שזהו סרטו הראשון, הוא קולנוען-משורר שרגישותו עוררה בי זכרון רחוק מחווית הצפייה בסרטיו של הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס. שניהם, כמו גם בימאים אחרים כדוגמת טרקובסקי, מתייחסים לקולנוע כאל אומנות ולא כאל תוכנית בידור. ואיל בחר להציג סיפור שבו רב הנסתר על הגלוי, אולם הבימוי הרגיש שלו יחד עם העין של אסף סודרי, שצילם את הסרט, חושפים פרטים מהעבר המודחק של המשפחה ומאירים את הדינמיקה המורכבת. אדם יכול לשרוד ללא מים במשך ימים ספורים בלבד. משפחת אבו שוקרי סובלת זה 11 שנה מצימאון. רוצים לקרוא עוד? http://eldar1.net/modules.php?name=News&file=article&sid=128&mode=&order=0&thold=0

כל כך הרבה דיברו על הסרט הזה שמינימום חשבתי שאני הולך לראות את "האזרח קיין 2". אז נכון שהצילום יפה, למרות שהוא מתאמץ יותר מדי עם כל הדולי אינים. הבמאי שכח משהו חשוב מאוד כשהוא בא לעשות את הסרט, וזה מדהו פעוט שנקרא סיפור. הסרט פשוט משעמם לכל אורכו. יש סרטים שנותנים לך את הסוף המצוין שהוא תמורה לאיטיות שנאלצת לסחוב איתך לאורך הסרט. פה זה לא קורה. אין תמורה. הסרט פשוט מסתיים בסוף מגוחך בלי שום הכנה. אין לי שום דבר נגד סרטים "איטיים", חלק מהסרטים האהובים עליי הם "איטיים". אין מילה אחרת לתאר את הסרט הזה מלבד שעמום אחד גדול עם non-actors לא הכי מוצלחים. תוותרו.