עטאש-צימאון ביקורת סרט

Atash Movie Review

תמונת כתביאיר הוכנר על "עטאש-צימאון"
סרט ארכיון   שתף/י
פוסטר Atash
משחק חוסיין יאסין מחג'נה, אמל בויראת, רובא בלאל, ג'מילה אבו חוסיין, אחמד עבד אלגאני, מוחמד שפיק קחאוויש במאי/ת תאופיק אבו ואיל (אגבריה)  
ישראלי
ביקורת סרט לעטאש-צימאון מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי
ציון המבקר
""
דירוג הגולשים
ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!
7.3/10
?
היכן תצפו?
בקולנוע
אלך לקולנוע40.0%
בבית
אחכה לדי.וי.די40.0%
לא אצפה
לא מתכוונ/ת לצפות20.0%
Seret Buzz
הוסף/י למועדפים   הוסף/י ל"רוצה לראות"       התחבר/י   הצטרף/י בחינם!
סרט הביכורים של תאופיק אבו ואיל נוגע בשלמות קולנועית לכן לא מפתיע שהוא זכה בפרס הביקורת הבינלאומית בפסטיבל קאן 2004. ל"צימאון" לקח קצת זמן להגיע ארצה בגלל מפיצים תאבי ממון ובעיות כלכליות שהכבידו על המפיק הותיק, אבי קלינברגר. בינתיים הוא עשה סבב פסטיבלים בינלאומי והספיק לבקר בקרלבוי וארי, מונטפלייה, לונדון, ונקובר, סרייבו, פלנדרה ורוטרדם. שנה חלפה, "עטאש-צימאון" נוחת בישראל היישר במוזיאון תל אביב ואתם חייבים לראות אותו.אין ספק שמדובר בהישג נדיר בקנה מידה ישראלי. התעוזה הקולנועית של תאופיק אבו ואיל,התמונות המרהיבות של אסף סודרי שמצליחות לעורר התפעלות, ביחד עם סיפור קורע לב ומשחק מופתי של שחקנים שלהם זו התנסות ראשונה עם המדיום הקולנועי, מעמידים את היוצר הצעיר בשורה ראשונה כאחד היוצרים המסקרנים ביותר בעולם כיום.
בלב ליבו של שום מקום, בעמק בין הגבעות, הרחק מכל סביבה עירונית, חיה לה משפחה של חמש נפשות ואתון. לפני עשר שנים הם עדיין היו משפחה נורמאלית אבל אז הבת הבכורה, ג'מילה, פגעה בכבודה במעשה אהבה אסור. האבא שלא היה מסוגל להרוג את בתו האהובה, לקח את המשפחה למקום נטוש הרחק מעיני בני הכפר המשפילות. שוקרי, הבן הצעיר, נקלע לקונפליקט: הוא רוצה להמשיך ללמוד בבית הספר של הכפר, ולעומת זאת אביו דורש ממנו לעזור בעבודת הפקת הפחם מעצים שהם גונבים מהיער הסמוך. אחרי עשר שנים לבני המשפחה נמאס לחיות בלי מים והאב מחליט להרכיב צינור של מים זורמים למקום מגוריהם. עם המים גם מתחזק הרצון לחופש והאב מוצא את עצמו עומד מול משפחה זועמת."צימאון" הוא סרט פוליטי וחברתי אבל קודם כל הוא יצירה קולנועית אנושית שניתן להשוותה לשירה וספרות. הדמויות בסרט אומרות רק את מה שצריך להגיד, התמונות הן האותיות והמשפטים של הסרט. הן מבטאות עולם שכולו רגשות - ובסרט הזה לא חסרות רגשות: שנאה, כעס, אהבה, תשוקה – מדובר בדרמה אינטימית עם עוצמות גדולות. כל פריים עמוס ברגשות המאיימות להתפוצץ על המסך. הצלם אסף סודרי מורח את הצבעים העזים על המסך כאילו היו תווים בסימפוניה ויוצר דינאמיקה ויזואלית המהפנטת את הקהל אל המסך הגדול.
את המלאכה משלים בחוכמה תאופיק בעזרת הימנעות ספציפית מלהציג לצופים חיילים תוקפים פלסטינאים, ולדון באופן ישיר בסוגיה השחוקה והמייאשת הזו, זה לא הנושא של הסרט. אבל הוא כן בוחר למקם את המשפחה בתוך מבני אימונים שצה"ל נטש וסימני הכדורים בולטים על הקירות החשופים. ההימנעות העקשנית הופכת את היצירה לאוניברסאלית והיא בעצם יכולה להתקיים בכל מקום אחר על פני הפלנטה ועם זאת היא עדיין כל כך ישראלית וייחודית לנו.תאופיק מציב סוגיות קשות בעולם המוסלמי כיום כמו מעמד האישה ומסורת כובלת לעומת חופש ושחרור בעולם המודרני בתוך נוף פסטוראלי מהפנט ובכך מחדד את האימה מפני השאלות העולות מעל לפני השטח ומביאות את הגיבורים לנקודת רתיחה שסופה מפתיע ובלתי צפוי. בעולם של "עטאש-צימאון" האימה מזדחלת מתחת לפני השטח. מי היה מאמין שבנוף כל כך יפה של הרים ועמקים שטופים ירוק, תחת שמים כחולים יכולה להתקיים כזו זוועה? במחשבה שנייה, אנחנו חיים בה.
עטאש-צימאון - ביקורת גולשים / תגובות
צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם!   הוסף/י ביקורת!
שם: יהודית לרמןגיל: 5516/07/2005 01:11:23
8/10אייקון ציון
עטאש=צימאון איטי אולם לא הורדתי את העיניים מהמסך ולו לרגע אחד. מרתק לכל אורך הסרט עד סופו.משאיר גם בתוך הסרט אחרי שכבר יצאתי החוצה.מקום למחשבה ו/או "לבנות" את מה שלא בדיוק מסוופר בסרט כל אחד בעצמו. עבודת האיפור התלבושות לתפארת השחקנים עם הרבה מילים שלא נאמרות אומרים הרבה מאד משחק ממש טוב סרט לא קל לצפיה אבל בהחלט ממליצה לא לפספסו. סרט אחר ומעניין. נהנתי.
שם: אמיר פויכונגרגיל: 3515/06/2005 00:05:03
10/10אייקון ציון
ראיתי את הסרט 3 פעמים. כל פעם התרגשתי מחדש כמו ילד קטן, הרגשתי זרם חשמל עובר בתוך תוכי, דמעותי לא פסקו, הלב דפק חזק עד שחשבתי שהוא בורח מתוכי. סרט מהמם, מרתק, חזק, מתפוצץ, נצרב בתודעה. עוד לא זוכר סרט שריגש אותי בצורה שכזאת.
שם: נועה בקרגיל: 3906/06/2005 23:50:43
2/10אייקון ציון
איזו אכזבה. אחרי 20 ד' הבנתי שהסרט פשוט לא מתקדם. אוקי, אז הופיע אקדח במערכה הראשונה, נו...ברור שהוא יירה במערכה האחרונה. כמה צפוי. ולא שהשחקנים היו כ"כ גרועים, זו הייתה עבודת הבימוי הלא טובה. המשחק שלהם לא נראה טבעי, כאילו ראיתי את הבמאי עומד בצד ואומר: עכשיו תעמדו ככה, עכשיו תסתכלו ככה. קדימה..מ צ ל מ ים! רוצו! כמה זה נראה פתטי. מבטי הזעם המוגזמים, השתיקות הנבובות. ומה שהכי חשוב: לא הזדהיתי עם אף דמות . לא הייתה התפתחות באף אחת מהדמויות. סטטיות, שטוחות. קדימה שמשהו יקרה כאן..אבל כלום. זוג אחד יצא באמצע הסרט. אני רק רציתי לדעת במי האקדח יירה בסוף. הצילום היה יפה וכן השימוש במוזיקה , בצלילים בסביבתם הטבעית. אם סרט בלי הרבה מילים אז אין כמו "ילדי גן העדן" האיראני.
קישורים
חץ עטאש-צימאון (עמוד סרט)
ביקורות נוספות של סרטי ישראלי
מאמי Mamy 2020
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
Minions The Rise of Gru1המיניונים 2: עלייתו של גרוציון גולשים10 / 9.5ציון מבקרים5 / 3.0
Persian Lessons2שיעורים בפרסיתציון גולשים10 / 9.3ציון מבקרים5 / 3.3
Rise3בתנועהציון גולשים10 / 9.1ציון מבקרים5 / 2.5
Elvis 20224אלביסציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.1
Mestari Cheng5מאסטר שף צ'נגציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.2
Burning Landאדמה בוערת Dragon Ball Super SUPER HEROדרגון בול סופר: סופר הירו Where the Crawdads Singשירת סרטני הנהר Nopeאין מצב
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט