קפה דה פלור

הסרט נרקם לנגד עיניינו באיטיות אך באותו זמן משאיר אותך דבוק למסך. בגדול הסיפור קופץ בין 2 צירי זמן עיקריים ואתה מנסה לחבר את החתיכות יחדיו עד שלבסוף מגלים את ההקשר. התוצאה הסופית הפתיע אותי מאוד. המוזיקה שמלווה את הסרט מכניסה את ההקשר ומחברת את הסרט לתמונה ברורה ומרגשת. ממליץ על הסרט בחום לאוהבי סרטים ופסי-קול. החלק היחידי שהייתי משנה בסרט זה השחקן שמשחק את הדמות הראשית. אני חושב שהוא קר מידי. אבל אולי זה היה ליהוק מכוון. בכל מקרה....סרט מקסים ומרגש, מפתיע במקומות הנכונים ומעורר מחשבה גם אם הנושא שנגלה בסוף מרתיע את רוב האנשים. חוויה משגעת ללילה מתחת לשמיכה.

הסרט היה יותר מדי מורכב ולא ברור בסיפורים המקבילים שלו . פס קול הסרט נהדר, משחק מצויין של השחקנים. העלילה די משעממת ומאכזבת.

סרט מדהים ומורכב. ראיתי אותו פעמיים. משחק נהדר, צילומים נהדרים ומוסיקה מדהימה. לאנשים שמוכנים להפתח מעבר למוכר והברור.

מונטריאול,2011, קרול-אנטואן-רוז. פריז, 1969-76,ז'קלין-לורן-וורו, שני סיפורי אהבות עזות - אם המרעיפה אהבה אינסופית וחונקת ל-לורן בנה המקסים בן ה-7, ומקנאת באהבתו התמימה ל-וורו, בת גילו החמודה (שניהם בעלי תסמונת דאון), לעומת אנטואן, די-ג'יי מבוקש ומצליח, האפוף באהבתו הסוחפת לרוז, בת זוגו הנוכחית, בעוד קרול, אם ילדותיו ונשמתו התאומה, לא מוותרת... זאן מארק ואלה, במאי מסקרן ומעניין ("קרייזי", 2005, "ויקטוריה הצעירה", 2008 ) נע קדימה ואחורה בין שני הסיפורים, בין שני צירי זמן ומקום. האם יש קשר כלשהו ? אולי מעין "גלגול נשמות" (במיוחד בסוף, לאחר תאונת ההתאבדות המחרידה ?) הזכיר לי במשהו את "מלהולנד דרייב", אולי בגלל סצינות הנסיעה המוטרפות ותאונות הדרכים הבלתי נמנעות, ב-'מלהולנד דרייב' בהתחלה, כאן בסוף המר. בשניהם ניסיונות פענוח תוך כדי צפייה (את 'מלהולנד דרייב' ראיתי כמה פעמים, ובכל פעם גברה הערכתי לסרט הגאוני הזה שראוי ל- 10). האם גם ב- "קפה דה פלור" צפיות חוזרות יפתרו את הפאזל? חלק מהסצינות בהחלט מרגשות (לורן ו-וורו באהבתם הנאיבית והמקסימה, בסה"כ בני 7 :) ) אבל עדיין לא בטוח, לכן בינתיים 8.

אכן,מדובר בחוויה קולנועית יוצאת דופן שמומלצת לכל מי שאהב את "עת החיים". הסרט עשוי מעולה,העלילה מקורית המשלבת בין סיפור אחד של אם שנותנת את הכל למען בנה הלוקה בתסמונת דאון ולבין סיפור המספר על משפחה שעוברת תהליך גירושין. וונסה פאראדי בהופעה מדהימה וגם שאר השחקנים אך הבעיה העיקרית של הסרט היא שהנסתר כאן יותר מדי על הגלוי וכך הוספת נושא האמונה וגלגול נשמות קצת ממצא את עצמו בסרט וכך לא מצליח לשלב את שני הסיפורים בצורה נכונה ומספקת. למרות שהוא יכל להיות הרבה יותר טוב,עדיין הסרט מומלץ למי שמחפש קולנוע שונה ומאתגר.

לדעתי סרט מרתק עם משחק מצוין

הזוי לגמרי. אומנם משחק טוב וצילומים יפים, אך העלילה הזויה, ולא מובילה לשום דבר. מאד השתעממתי. מתיימר להיות סרט איכות, אך מוזר, תמוה, כל הסרט מנסים להבין "למה התכוון המשורר" ובסופו של דבר הפתרון של שתי העלילות הנפרשות במקביל הזוי, בעיני לפחות , ולא מצדיק את השיעמום לאורך כל הסרט.

סרט קשה וארוך מדי, עם שתי עלילות מסובכות במקביל בתקופות שונות שאינן מאפשרות הבנת הניואנסים הבסיסיים. את הרעיון המרכזי הבנו בשתי העלילות ברבע הזמן ואז ציפינו כשעתיים לראות ״מה קורה בסוף״. אפשר לוותר

סרט מעולה: מיוחד, מעניין ומרגש. העלילה אמנם מתקדמת לאט, אבל לכן הסרט מתאים למי שמחפש חוויית צפיה לא שבלונית עם משחק טוב ועניין. נכון, הקשר בין שתי עלילות שנפרשות במקביל מתברר רק לקראת הסוף, אבל זה חלק ממה שעושה את הסרט מעניין ולא שגרתי.

סרט צרפתי איכותי ועשוי היטב אבל לא הצלחתי להתחבר לעלילות שרצות במקביל ודי השתעממתי

שעמוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם, לא מתקדם.

סרט על אהבת נעורים המתפתחת לחיי משפחה מאושרים לכאורה. במקביל אך בזמן אחר סיפור על אהבה ללא גבולות בין אם לבנה המוגבל.רק לקראת סוף הסרט מתברר הקשר בין שני הסיפורים. הקשר מטריד ומעורר מחשבות על החיים בגישה פטלי סטית. מיועד לאוהבי סרטים מורכבים ומיסטיים.

אוקייי.... תתכוננו לחוויה הכי מוזרה שראיתי בקולנוע.. סרט שקשה לעכל בצפיה ראשונה ומצריך צפיה שנייה כדי להבין מה קורה ומהי החידה שמסתתרת, סרט שלא רואים כל יום.

הסרט מתחיל כסיפור על משפחה מאושרת ומעושרת ובמקביל סיפור נוסף על אהבת אם לבנה האוטיסט בשנות השישים. התקציר מבטיח המון עניין וסרט ששווה צפייה. אני לא מצאתי ולא הבנתי את הקשר בין שני הסיפורים שהוקרנו במקביל. אהבתי את הצילומים בסרט. הצילומים מאוד יפים וניכר שנעשתה כאן עבודה מקסימה ונהדרת של הצלם, כמו כן שולבו קטעי מוסיקה נהדרת וקצבית, אך כל זאת לא מעיף את הסרט צפונה. בהחלט סרט עם שחקנים טובים והרבה פוטנציאל אבל משהו התפספס.... גם זה קורה לפעמים. ציון 5 מתוך 10 לי יניני

סרט מבטיח אך לדאבוני אינו מקיים. מה שמתחיל כסיפור אהבה בין גבר לאשה, מקביל גם לסיפור אהבה בין אמא לבנה. בהמשך אין קשר בן שתי העלילות עד כמעט לסוף הסרט. יש בלבול בין הדמויות ובין הדמיון למציאות.מבחינתי פספוס של נושא עם פוטנציאל.