קפה דה פלור ביקורת סרט

הסרט נרקם לנגד עיניינו באיטיות אך באותו זמן משאיר אותך דבוק למסך. בגדול הסיפור קופץ בין 2 צירי זמן עיקריים ואתה מנסה לחבר את החתיכות יחדיו עד שלבסוף מגלים את ההקשר. התוצאה הסופית הפתיע אותי מאוד. המוזיקה שמלווה את הסרט מכניסה את ההקשר ומחברת את הסרט לתמונה ברורה ומרגשת. ממליץ על הסרט בחום לאוהבי סרטים ופסי-קול. החלק היחידי שהייתי משנה בסרט זה השחקן שמשחק את הדמות הראשית. אני חושב שהוא קר מידי. אבל אולי זה היה ליהוק מכוון. בכל מקרה....סרט מקסים ומרגש, מפתיע במקומות הנכונים ומעורר מחשבה גם אם הנושא שנגלה בסוף מרתיע את רוב האנשים. חוויה משגעת ללילה מתחת לשמיכה.

הסרט היה יותר מדי מורכב ולא ברור בסיפורים המקבילים שלו . פס קול הסרט נהדר, משחק מצויין של השחקנים. העלילה די משעממת ומאכזבת.

סרט מדהים ומורכב. ראיתי אותו פעמיים. משחק נהדר, צילומים נהדרים ומוסיקה מדהימה. לאנשים שמוכנים להפתח מעבר למוכר והברור.

מונטריאול,2011, קרול-אנטואן-רוז. פריז, 1969-76,ז'קלין-לורן-וורו, שני סיפורי אהבות עזות - אם המרעיפה אהבה אינסופית וחונקת ל-לורן בנה המקסים בן ה-7, ומקנאת באהבתו התמימה ל-וורו, בת גילו החמודה (שניהם בעלי תסמונת דאון), לעומת אנטואן, די-ג'יי מבוקש ומצליח, האפוף באהבתו הסוחפת לרוז, בת זוגו הנוכחית, בעוד קרול, אם ילדותיו ונשמתו התאומה, לא מוותרת... זאן מארק ואלה, במאי מסקרן ומעניין ("קרייזי", 2005, "ויקטוריה הצעירה", 2008 ) נע קדימה ואחורה בין שני הסיפורים, בין שני צירי זמן ומקום. האם יש קשר כלשהו ? אולי מעין "גלגול נשמות" (במיוחד בסוף, לאחר תאונת ההתאבדות המחרידה ?) הזכיר לי במשהו את "מלהולנד דרייב", אולי בגלל סצינות הנסיעה המוטרפות ותאונות הדרכים הבלתי נמנעות, ב-'מלהולנד דרייב' בהתחלה, כאן בסוף המר. בשניהם ניסיונות פענוח תוך כדי צפייה (את 'מלהולנד דרייב' ראיתי כמה פעמים, ובכל פעם גברה הערכתי לסרט הגאוני הזה שראוי ל- 10). האם גם ב- "קפה דה פלור" צפיות חוזרות יפתרו את הפאזל? חלק מהסצינות בהחלט מרגשות (לורן ו-וורו באהבתם הנאיבית והמקסימה, בסה"כ בני 7 :) ) אבל עדיין לא בטוח, לכן בינתיים 8.

אכן,מדובר בחוויה קולנועית יוצאת דופן שמומלצת לכל מי שאהב את "עת החיים". הסרט עשוי מעולה,העלילה מקורית המשלבת בין סיפור אחד של אם שנותנת את הכל למען בנה הלוקה בתסמונת דאון ולבין סיפור המספר על משפחה שעוברת תהליך גירושין. וונסה פאראדי בהופעה מדהימה וגם שאר השחקנים אך הבעיה העיקרית של הסרט היא שהנסתר כאן יותר מדי על הגלוי וכך הוספת נושא האמונה וגלגול נשמות קצת ממצא את עצמו בסרט וכך לא מצליח לשלב את שני הסיפורים בצורה נכונה ומספקת. למרות שהוא יכל להיות הרבה יותר טוב,עדיין הסרט מומלץ למי שמחפש קולנוע שונה ומאתגר.