6.5/10
לא מהוקצע אבל אפשר לראות. התחושה היא היא שהיה אפשר להפיק הרבה יותר מהסרט. סימון הוא מורה לכינור שמגיע ללמד בבית ספר בפריז שבו לומדים תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך. ההתחלה קשה וכוללת לא מעט עימותים עם התלמידים. סימון מסכים לקבל לכיתה תלמיד בשם ארנולד,שמגיע מבחוץ ומביע עניין בנגינה. ארנולד הוא נער רגיש ומופנם שמתגלה ככישרוני ובעל תשוקה. הקשר שנרקם ביניהם עומד במרכז העלילה. לקראת הסוף סימון צריך לבחור בין הצעה שתמנף את הקריירה שלו לבין להישאר בבית הספר. למרות תנאי פתיחה טובים ומשחק לא רע של שני השחקנים הראשיים, מדובר בפספוס. יש סצינות שלא מקדמות את הסיפור על חשבון יותר עומק ויותר רגש.ציון 6.5.
סרט מרגש,חינוכי,דוגמא למורה לכינור משקיען שרואה את הפוטנציאל של הילדים שבאים ממשפחות מהגרים קשיי יום.עידוד,אהבה,תשומת לב ואמונה ביכולתם מביא לתוצאות טובות.
סרט פשוט אותנטי. אפוף רוח חינוכית. הצצה למשפחות ולילדים קשיי יום, שתרבותם התנהגותם ועושר שפתם מעיד על השלב שהם נמצאים במסלול מאסלו. התהליך שהם עוברים רגיש מרגש ונוגע, למרות שהנושא מוכר וידוע. איטי ורגיש.
דרמה מוזיקלית בינונית באיכותה. התלמידים "קשיי היום" די מלאכותיים ולא אמינים. הגרסה הברזילאית המקורית של הסרם ("המורה לכינור") מוצלחת יותר
המורה למוזיקה - סרט חינוכי בעליל. הסיפור טוב, השחקנים טובים, המסרים עוברים. התוצאה לא מספקת. התפתחות הסרט איטית, אפילו צפויה. הייתי ממליץ להקרין את הסרט בפני מורי ישראל, יצאו נשכרים. עד כמה למורה טוב, יכולה להיות השפעה על תלמידים, גם כשהם פרחחים גדולים, כלשון המורה למוזיקה. 7 בסולם ששון גואטה.
מאד נהניתי. התרגשתי מכוחה של רוח האדם, האמונה ביכולת והאהבה למוסיקה.
מאד מאד אהבתי. לא הולך יותר מידי פנימה אבל מקסים בנוכחות אנושית פשוטה ואותנטית. כלוזאפים נהדרים, דמויות שניתן להיקשר אליהן גם בלי הליכה את מלוא העומק שלהן. מומלץ. ולי אישית חשובים סרטים קצרים יחסית אז גם "קצר דיו"
סרט עלילתי צרפתי דווקא מומלץ וממכר גם למי שלא אוהב לנגן, יפה ואיכותי כל הכבוד!