חיים נסתרים

מיוחד ועמוק. מראה זווית שונה מדרך כלל על מלחמת העולם השנייה. עוסק בשאלות על דת ופילוסופיה מזווית של אדם פשוט ומציג סיפור אהבה עוצמתי בין גבר לאישה. פרנץ ופאני הם איכרים שגרים עם בנותיהן בכפר הררי ירוק, מקסים ופסטורלי באוסטריה עם תחילת המלחמה.כשהנאציזם מרים ראש ודורש ציות ,פרנץ מגלה אומץ ואינו מוכן לשתף עם זה פעולה. התנהגותו "המרדנית" מזכה אותו ואת משפחתו בכתף קרה וחרם מצד תושבי הכפר. הוא לא מוכן לקחת חלק בעוולות שנעשות כלפי אחרים, ומוכן ללכת עם זה עד הסוף ולשלם את המחיר על חוסר שיתוף הפעולה שלו. לאחר גיוסו הוא נהפך לאסיר פוליטי ונכלא.משאיר מאחור את משפחתו ואת אימו הקשישה.חלופת המכתבים בין פרנץ לפאני חושפת בפנינו את מחשבותיהם ואת רגשותיהם.הסרט אומנם איטי אבל מעניין והנופים המדהימים הם נדבך נוסף.

הסרט מגולל הרבה רגעים שקטים ועוצמתיים. ככל שהשחקן שתק ועדשת המצלמה עמדה עליו, דמותו הפכה ליותר ויותר חסונה אצל הצופה. אקט זה של הצלם המצוין יורג וידמר, הדגיש את האידיאולוגיה האיתנה של פרנץ מול ציפיות החברה. סצנות העינויים בכלא קשות. הצילומים מובאים לצופה בעדשה רחבה ובאור טבעי. הסרט איטי וארוך אך מתגמל. הנופים עוצרי נשימה, הדיאלוגים טובים והמשחק מצוין. היבט נוסף מודגש הוא הכוח הנשי. הנשים עבדו בעורף במשק החקלאי, והתמודדו עם אתגרי התקופה לא פחות קשה מהמשרתים בחזית. יצירה גאונית, איכותית, מושקעת, מיוחדת וחשובה על איש אחד שהלך על פי מצפונו בניגוד למוסכמות ושילם בחייו. ביקורת מפורטת שלי אפשר לקרוא ב"פוסטים" שכאן.

סרט נוגע ללב ומרגש

סרט מעולה...מביא עוד סיפור אמיתי וקשה שרובם לא ידעו...מומלץ

ממתי שופטים סרט אם הוא היה באמת או לא? הסרט ארוך מדי, דמגוגי ומצדיק את הדמות הראשית שמסכנת את קרוביה בגלל התעקשות מטופשת

סרט איטי, ארוך, קשה לצפייה לעיתים, דורש מידה לא מעטה של יראת כבוד והערכה על מנת להתמיד ולסיים אותו ועם זאת זה בערך הסרט הראשון מזה עשרות ביקורות שאני נותן לסרט ציון 10 כי החסרונות הללו, אם להתעקש לקרוא להם ככה, מתגמדים למול הערך של הסרט. רק לעיתים רחוקות אני חושב שיש סרט שבאמת אפשר להרגיש שהוא חודר לעומק התודעה והמחשבה. שדווקא האיטיות שלו מאפשרת להכיל ולעכל במידה מספקת יותר את כובד הנושא ולהשאיר זמן למחשבות להתרוצץ ולעשות סוג של "מדיטציה" אישית על המתרחש בסרט ועל המתרחש בעולם בכלל. הנופים והצילומים עוצרי הנשימה מאפשרים תפאורה מושלמת לכך. מטרת הסרט אינה לבדר ועם זאת הוא גם לא מרגיש כמו הטפה אלא מציג את האירועים כפשוטם - אפשר לקבל דברים, אפשר לא לקבל דברים, אין תחושה שמחייבים אותך להרגיש דווקא משהו מסויים ולא אחר... יחד עם כל זה, ועם כל הרצון הטוב, אני גם יכול להבין שזה לא סרט לכולם, כנראה רחוק מזה, יש אנשים שיראו את הסרט הזה כמשמים ושהאיטיות שלו לא מאפשרת להם להנות ממנו, אנשים שלא מסוגלים לנצל את הקצב לאותה "מדיטציה" שעליה דיברתי, כי אין להם יכולת או רצון לעשות זאת, וגם זה לגיטימי.

התסריט גרוע (משפטים אקראים לא קשורים לקונטקסט), הסרט מדובב ברובו (כמעט אף פעם לא מראים את פני הדובר) כשמישהו מדבר המצלמה מאחוריו או מצלמת נוף. האנגלית עילגת ולדוברים יש מבטא - היו פשוט צריכים לדבר בשפתם (אהל גם אז זה היה גרוע), הנופים יפים אבל לא יכולתי לסבול את הדיבוב מאחורי הגב. גם אין בכלל רצף בצילום: יש קליפ של 2 שניות של הר איקי זה 3 שניות של דלת ואז שתי שניות פנים של מישהו... בקיצור בימוי גרוע, צילום גרוע ותסריט גרוע. אמי אהבה את הרעיון של הסרט אז בגלל זה לא נתתי לו 0

נושא מעניין, סרט כבד, ארוך, איטי... צילומים מדהימים, משחק אמין אולם את בת זוגי ואותי הסרט פשוט שיעמם... התאמצנו והחזקנו מעמד שעה בקושי ויצאנו, לראשונה מאז ומעולם

מבוסס על סיפור אמיתי,אוסטרי פטריוט מסרב בעקשנות,כאשר מדינתו מסופחת אל גרמניה הנאצית,להתגייס לצבא.הוא יוצא דופן וחריג בשמירה על ערכיו ובכך גורם לנידוי ולסבל גדול לאשתו ולבנותיו.טרנס מאליק הבימאי מעולה בצילומי נוף ובאוירה של מועקה גדולה.