סוג של חסד

אין לי בעיה עם סצינות קשות לצפייה בתנאי שהן משרתות את העלילה,(לדוגמא טרנטינו)בסרט הנוראי הזה בלשון המעטה, סוג של חסד.. הסצינות באות רק בא לזעזע את הצופה בלי שום תרומה עלילתית! לא מחפש סרט מתחנף, דווקא נמשך ל''בועטים'' ול''מזעזעים'' אבל פה לנתימוס מחפש להפוך לטרנטינו בלי השכל העלילתי של טרנטינו, הוא שורף לדיסני ת''כסף על שחקנים מוכשרים ומצויינים, על סרט נוראי בלי שום רצף או הגיון עלילתי כלשהו ,אציין שגם מאוד לא אהבתי את הביקורת שלכם, כתבתם שמי שלא מסוגל להתמודד עם סצינות קשות אז זה לא סרט בשבילו, היה יותר מדוייק לכתוב בביקורת..מי שבא לו לראות שחקנים מצויינים עושים כמה דמויות באותו סרט באופן מופתי, בלי סיפור שיש בו כל המרכיבים והאלמנטים הספרותיים שמרימים אותו לכדי שיחשב לסיפור טוב ומרתק,אז זה סרט בשבילו,בשבילי זה כמו להגיע למסעדה שמראש שאתה יודע שהיא נחשבת לאוונגרדית ויש לה תפריט שלא הולך למיינדסטרים, ואז מגיע מלצר מניח לפנייך צלחת ריקה, דוחף לעצמו אצבע לגרון ומקיא לך לתוך הצלחת. מברך אותך בתיאבון והולך.. מזעזע מחליא ובלי שום שכל מפספס את כל המטרה של הפורמט מסעדה/קולנוע

נראה שאמה סטון מחפשת לשבור שיאים של עצמה ברמת הטרלול והספיכודליות בסרטים שהיא משחקת. אם כבר לראות סרט כזה אז במהירות 1.5 במחשב.

סרט מוזר וקריפי לא בקטע טוב .יצאנו באמצע

סרט מוזר, אמה סטון ממשיכה בסרט טרלול ( מסכנים שכאלה). שחקנים מצוינים. יצאתי באמצע.