סוג של חסד ביקורת סרט

הבמאי היווני יורגוס לנתימוס הוא ללא ספק אחד האוטרים הקולנועיים הגדולים של תקופתנו, לכן כל כך מהנה לגלות שרוח הנעורים עדיין אוחזת בקולנוען שבספטמבר יציין את יום הולדתו ה-51. "סוג של חסד" הוא מסוג הסרטים שאם היה מוקרן בקולנוע לב לפני שלושים שנה, היה הופך לאירוע פולחני שהקהל היה חוזר לצפות שוב ושוב דוגמת סרטים כגון "עירום" של מייק לי, "אושר" של טוד סולונדז או "טריינספוטינג" של דני בויל שהפכו לשוברי קופות בישראל. מדובר בחזרה לשורשים הקולנועיים של לנתימוס המשלבים ריאליזם, מיסטיקה ופנטזיה. לנתימוס עושה זאת באופן עוכר שלווה, גרוטסקי ואבסורדי שלצד הזעזוע גם גורם לקהל לצחוק. דרך אותם כלים הוא בוחן סוגיות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות."סוג של חסד" מגיע אחרי שני סרטים תקופתיים המתמקדים בנשים חזקות. סרטים שהפכו אותו לבן בית בהוליווד וסיפקו פרסי אוסקר לכוכבות הראשיות - אוליביה קולמן ב"המועדפת" ואמה סטון ב"מסכנים שכאלה". לנתימוס חוזר אל המקורות ומשתף פעולה עם הסופר והתסריטאי אפטימיס פיליפו, שכתב איתו את התסריטים לסרטים שהפכו אותו לנערץ בעולם פסטיבלי הקולנוע: "הרי האלפים", "שיניי כלב" ו"הלובסטר". יחדיו הם מביאים את הסגנון הייחודי שלהם אל תוך לב התעשייה האמריקאית ההוליוודית, במימון מלא של אולפני דיסני שהם הבעלים של אולפני פוקס ו-Searchlight Pictures. הסרט מורכב משלושה סרטים קצרים שביחד אורכם הוא 164 דקות. שלוש העלילות מתרחשות בניו אורלינס הריאליסטית לחלוטין. התלבושות יומיומיות, העיצוב האמנותי צנוע, אפילו חד-גוני. כמו בסרטיו של דיוויד לינץ', מתוך השגרה תפרוץ המפלצת האנושית בשיא הרוע המעוות שלה. שלושת הסרטים עוסקים בשליטה בצורות שונות ומאתגרים את הצופים עם עלילות מסתוריות ואף פנטסטיות המתקיימות בתוך מה שנראה כמו סוג של מציאות עכשווית, אבל רקובה מהיסוד. לכן לא מפליא שהשיר sweet dreams של יוריתמיקס מלווה את הסרט ולנתימוס בעצם אומר לנו, אתם בתוך חלום, או יותר נכון סיוט. בשלושת הסרטים משתתפים שישה שחקנים קבועים: אמה סטון, ג'סי פלמונס, מרגרט קוואלי, הונג צ'או, וילם דפו ומאמדו אצ'יי המגלמים כל פעם דמות אחרת לחלוטין ושונה לחלוטין. עוד דרך ליצור סיטואציה פנטסטית של דמויות מתחלפות ושונות, אך נראות אותו הדבר בתוך זרם תודעה סוריאליסטי.אמה סטון, שהיא בהחלט כוכבת קולנוע, כבר הוכיחה שהיא הרבה יותר מכך. היא שחקנית האוהבת למתוח את גבולות האמנות והיכולות שלה. אחרי שבסרטה האחרון "מסכנים שכאלה" היא התגלתה כשחקנית שמוכנה לקחת סיכונים אמנותיים, גם כאן היא מאתגרת את עצמה ואת הקהל עם שלוש דמויות קשות לעיכול העושות מעשים לא פשוטים או לסביבתן או לעצמן. לצידה אפשר למצוא את ווילם דפו וגם את מרגרט קוואלי שהשתתפו יחד עם סטון ב"מסכנים שכאלה". שחקנים שזאת הופעה ראשונה שלהם בסרט של לנתימוס הם ג'סי פלמונס (המועמד לאוסקר על "כוחו של כלב") שגם זכה על הופעתו בסרט זה בפרס השחקן בפסטיבל קאן האחרון, הונג צ'או (מועמדת לאוסקר על "לוויתן"), ולצידם הכוכב העולה מאמדו אצ'יי ("ארכיון 81") המופיע בכל שלושת הסרטים המרכיבים את הסרט בתפקיד אורח משמעותי. בסרט השלישי מופיעה השחקנית האנטר שייפר ("אופוריה"). למרות ההצלחה בפסטיבלים בינלאומיים וגם הזכיות באוסקר, נראה שלנתימוס לא מנסה להתברגן ולהתאים את עצמו לקהל הרחב. הוא בהחלט נהנה לאתגר את הקהל שלו והתוצאה סוחפת. למרות אורכה היא מהנה מאוד לצפייה והזמן אינו מורגש לרגע אחד, אבל אם אתם רגישים לסיטואציות אלימות ומיניות בוטה כנראה זה לא הסרט בשבילכם. אם אתם מעוניינים לצפות בסרט קליל שיעשה לכם טוב על הלב, זה בהחלט לא הסרט עבורכם. כאמור, "סוג של חסד" היא יצירה קולנועית המורכבת משלושה סרטים קצרים שהקשר ביניהם רופף מאוד. דמות משנה איזוטרית בשם R.M.F (קיצור באנגלית למסגרת ניהול סיכונים) היא שחוזרת על עצמה בשלוש סיטואציות שונות ועל שמה גם נקרא כל סרט, ואכן דמות זאת מסתכנת בשניים מהסרטים. כל סרט מנסה להיות תמוה, מטריד ואפל יותר מקודמו. חובבי ההומור השחור, האבסורד והציניות יצליחו למצוא אותם גם משעשעים, בעיקר בזכות הדמויות הקיצוניות המובילות את הפרויקט הביזארי ויוצא הדופן הזה.בסרט הראשון, פלמונס מגלם את רוברט, אדם שחייו נשלטים לחלוטין על ידי הבוס המצמרר וכנראה גם המאהב שלו בגילומו של דפו. בסרט השני פלמונס מגלם את דניאל, שוטר שאשתו בגילומה של סטון נעלמה באיזו משלחת מדעית לא ברורה וכאשר היא חוזרת הוא בטוח שזאת לא היא. בסרט השלישי והאחרון פלמונס וסטון מגלמים שליחים של מנהיג כת שמחפשים צעירה בעלת כוחות מיוחדים להעיר את מתים. שלושת הסרטים בעלי קצב פנימי מסחרר, אך גם מבלבל מבחינה מבנית ולכן הם גם מפתיעים בכל פעם מחדש ואין בהם רגע דל. גם העולם הריאליסטי החיוור וחסר הנשמה שלפתע מתרחשים בו סיטואציות פרועות, פנטסטיות, בלתי הגיונות התלושות מכל מקום, משאיר את הקהל דרוך, לטוב או לרע. התוצאה המצטברת היא חוויה קולנועית חריגה לחלוטין מכל מה שהתרגלנו בשנים האחרונות לצפות בבתי הקולנוע המסחריים."סוג של חסד" הוא קודם כל חוויה מהסוג שהיום ניתן לצפות בו רק בפסטיבלי קולנוע ולכן מעניין יהיה לראות את התגובה של הקהל ליצירה החריגה הזאת באולמות המסחריים. השאלה הגדולה שנשאלת בעקבות הצפייה בסרט המדובר היא מה היוצרים רוצים מאיתנו. חקר האנושיות שלהם מציג בעיקר חושך מוחלט, נטול תקווה ודמויות ראשיות אופורטוניסטיות ששום דבר אינו מעניין אותן חוץ מעצמן. מדובר במנהרה של רוע אנושי שאין בקצה שלה טיפה אחת של אור. את כל זה יש לנו במציאות שלנו די והותר. עם זאת, למרות סיטואציות מבדרות, מזעזעות, אלימות וגם מאוד מצחיקות, ועל אף שהסרט סוחף, מסעיר ואין בו רגע אחד משעמם לכל אורכו, לא בטוח שהקהל הרגיל שאיננו חובב אתגרים ירצה לבלות בסרט עם הדמויות המרושעות ושלושת הסיפורים האיומים האלו, נטולי החסד והתקווה, במשך כמעט שלוש שעות. מה שכן ברור - לנתימוס מאוד פסימי לגבי הכיוון שהאנושות צועדת אליו.

ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק Bridget Jones Mad About the Boy 2025

במשפחות הכי טובות Cocorico 2024

להיות גודריץ' Goodrich 2024

בחורים טובים 2 Matchmaking 2 2024

אדיוס בואנוס איירס Adios Buenos Aires 2024

ביטלג'וס ביטלג'וס Beetlejuice Beetlejuice 2024

מחכים לדאלי Waiting For Dali 2024

תלמה Thelma 2024

גולסטאר הסרט: מרוסקים Goalstar 2024

קח אותי לירח Fly Me to the Moon 2024