45 שנים

מאופק ומרשים. הסרט איטי ומתפתח יפה. קייט וג''ף הם זוג פנסיונרים, נשוי ואוהב, ללא ילדים. שניהם עומדים לחגוג בסוף השבוע את יום נישואיהם ה-45.העלילה מתחילה בשבוע שלפני המסיבה.ג''ף מקבל מכתב,בו הוא מתבשר שמצאו את גופת בת זוגו ,שנהרגה לפני שהכיר את קייט בעת טיפוס על הר בשוויץ.מאותה נקודה,כל מערכת היחסים בין קייט וג''ף מתנהלת סביב הסיפור האמיתי שקשור לאהבתם הלא ממומשת של ג''ף עם בת זוגו לשעבר.העיסוק בנושא מצד שניהם, נותן פרספקטיבה למערכת היחסים שקייט וג''ף בנו במשך השנים. זה פיל גדול שנמצא בחדר ומעמיד במבחן את הזוגיות שלהם. מדובר על סרט קטן במובן החיובי של המילה, שמעלה מחשבות על זוגיות, גורל וזיקנה. הנופים הכפריים והשמיים הקודרים,יחד עם המוסיקה היפה תורמים רבות לאווירה.

לרגעים הצילום הוא ממש עילוי (הסצנה של ההקרנה בעליית הגג), הסרט מותיר הרבה מקום לדמיון (אינו מספק צפייה בגופת האישה ההריונית המכוסה קרח), כמו גם כמה תובנות על חיי זוגיות. סרט קטן ונפלא.

45 שנים הוא סרט מאכזב. אני אוהבת סרטים אנגליים איטיים אבל בסרט הזה הסיפור כה קלוש שאפילו 2 שחקנים מדהימים כמו שרלוט רמפלינג וטום קורטני לא מצליחים להחזיק אותנו לכל אורכו, והוא ארוך ומשמים ...

סרט מעט איטי, עם קצב משלו, שחקנים מבוגרים וללא הומור, כך שלא מיועד לכל גיל לדעתי, משחק טוב כמובן של השחקנים הגדולים האלה, צריך סבלנות לסרט כי הדמויות מדברות הרבה ללא פעולות כמעט, דבר שעלול להתיש את הצפייה.

הייתה לי אכזבה , שכן הציפיות היו גבוהות הן בשל השחקנים והן בשל "הבאז "התקשורתי. הסרט מתקדם בעצלתיים משעמם במידה מסוימת , אולי מתאים לסרט בטלוויזיה לשבת אחר הצהרים. לא יצאתי עם תובנות ולא עם מחשבות של אחרי. פספוס.

סרט אנגלי כמו מחזה בתיאטרון.עשוי טוב עם 2 שחקנים מעולים.לצופים עם סבלנות רבה, לגיל השלישי.בת זוג נאמנה שעורכת מסיבה ואנחנו בעצם בשיא הסבלנות,מחכים לראות איך המסיבה תהיה...אני אישית מאוד אוהבת לצפות בסרטים ששרלוט רמפלינג משתתפת בהם.היא מעולה.

אין כמו לראות סרט עם קהל בית האבות של לב ר"ג :-D 3 פעמים במהלך הסרט: "שמישהו יסביר לי מה מתרחש פה!" כל הקהל מת מצחוק רעיון מצויין לספר או סרט קצר. לא לסרט מלא. (ולמגיבה מתחתי - בכוונה השאירו את זה פתוח - יש 2-3 סיבות אפשריות להשלמתך את המוצג)

סרט משעמם ביותר חסר עומק מיוחד או תובנות. בינוניות לשמה.

סרט איטי. היו דברים בסרט שלא היו ברורים לי (האם לא היו ילדים מבחירה?). משחק מצויין, נופים יפים אבל תסריט צולע (לדעתי).

אין בסרט בעצם כלום לא יחסים שמתפתחים לא אווירה לא משחק מעניין לא צילומים מעניינים גם אוהבי סרטים איטיים ישתעממו בסרט

45 שנים......... סרט אשר יש לו את כול המרכיבים: שחקנים, צילום, ארווירה - רק עניין אין בו. לכאורה יש עומק ביחסים, התלבטות לגבי העבר. למעשה שני אנשים משועממים אשר לא עשו הרבה וגם לא יעשו, חיים בקהילה משועממת ומשעממת. מדוע זה נוגע לנו ? סרט לא אפוי.

לא נעים לי להרוס את רצף ההמלצות באתר. לטעמי , למרות הנושא המעניין והשחקנים הטובים הסרט לא מתרומם , משעמם ברובו ומתבוסס בים של שיחות עקרות.... לא נורא אבל רחוק מלהיות מומלץ לצפיה

אכן, מספר 2 צודק: משחק מעולה של שרלוט רמפלינג, והלוואי שתזכה באוסקאר. רב הנסתר על הגלוי ומצריך חשיבה רבה... ולמרות זאת, מומלץ לבעלי סבלנות רבה ואוהבי הז'אנר: איטי ביותר, שוטים וקלואוז-אפים ארוכייייים מאד, ואווירה אפורה וכבדה. עם כל אלה הייתי מסתדרת, אילמלא הסוף הבלתי פתור והמאכזב עד מרגיז!! מי שמחכה לשיא - יתאכזב. הסרט נשאר במכוון מעורפל, להבנת הצופים. ה-"בילד אפ" נבנה בהדרגה, וכשצריך להגיע לשיא ולפתרון התעלומה - הסרט מסתיים ומשאיר את הצופה כשחצי תאוותו בידו...

אהבתי את השקט על פניהן של הדמויות, שקט שתחתיו כמובן מסתתרת סערת רגשות שהולכת ומתחזקת ככל שאנחנו נחשפים לסיפור. לוקח זמן לסרט לשקוע וכלל שעובר הזמן אני חושב עליו יותר ויותר. תנו לו לגדול עליכם. חוויה

שרלוט רמפלינג האלוהית מועמדת לאוסקר בפעם הראשונה בקרייירה שלה והלוואי שתזכה על הסרט היפה והעדין הזה. שקט וחזק, קולנוע במיטבו