



"נוקב ואנושי"
מאופק ומרשים. הסרט איטי ומתפתח יפה. קייט וג''ף הם זוג פנסיונרים, נשוי ואוהב, ללא ילדים. שניהם עומדים לחגוג בסוף השבוע את יום נישואיהם ה-45.העלילה מתחילה בשבוע שלפני המסיבה.ג''ף מקבל מכתב,בו הוא מתבשר שמצאו את גופת בת זוגו ,שנהרגה לפני שהכיר את קייט בעת טיפוס על הר בשוויץ.מאותה נקודה,כל מערכת היחסים בין קייט וג''ף מתנהלת סביב הסיפור האמיתי שקשור לאהבתם הלא ממומשת של ג''ף עם בת זוגו לשעבר.העיסוק בנושא מצד שניהם, נותן פרספקטיבה למערכת היחסים שקייט וג''ף בנו במשך השנים. זה פיל גדול שנמצא בחדר ומעמיד במבחן את הזוגיות שלהם. מדובר על סרט קטן במובן החיובי של המילה, שמעלה מחשבות על זוגיות, גורל וזיקנה. הנופים הכפריים והשמיים הקודרים,יחד עם המוסיקה היפה תורמים רבות לאווירה.
לרגעים הצילום הוא ממש עילוי (הסצנה של ההקרנה בעליית הגג), הסרט מותיר הרבה מקום לדמיון (אינו מספק צפייה בגופת האישה ההריונית המכוסה קרח), כמו גם כמה תובנות על חיי זוגיות. סרט קטן ונפלא.
45 שנים הוא סרט מאכזב. אני אוהבת סרטים אנגליים איטיים אבל בסרט הזה הסיפור כה קלוש שאפילו 2 שחקנים מדהימים כמו שרלוט רמפלינג וטום קורטני לא מצליחים להחזיק אותנו לכל אורכו, והוא ארוך ומשמים ...
סרט מעט איטי, עם קצב משלו, שחקנים מבוגרים וללא הומור, כך שלא מיועד לכל גיל לדעתי, משחק טוב כמובן של השחקנים הגדולים האלה, צריך סבלנות לסרט כי הדמויות מדברות הרבה ללא פעולות כמעט, דבר שעלול להתיש את הצפייה.
הייתה לי אכזבה , שכן הציפיות היו גבוהות הן בשל השחקנים והן בשל "הבאז "התקשורתי. הסרט מתקדם בעצלתיים משעמם במידה מסוימת , אולי מתאים לסרט בטלוויזיה לשבת אחר הצהרים. לא יצאתי עם תובנות ולא עם מחשבות של אחרי. פספוס.
שרלוט רמפלינג