המשפחה שלי

עמוק עם משמעות אבל גם משעמם ברוב הזמן.לקראת הסוף אנו נחשפים לגילויים שמשנים את התמונה שנחשפנו אליה עד אז. השאלה המרכזית היא, האם ועד כמה הורים מאמצים יכולים להוות תחליף הולם להורים ביולוגיים.יש עוד סוגיות שעולות שהן בעיקר פילוסופיות. סרט שגורם לך לחשוב, אבל הוא איטי כמעט עד סופו ולא מלהיב במיוחד. נקודה נוספת שאותי עניינה, קשורה לתרבות היפנית וזה היה מסקרן להיחשף אליה.

סרט טוב ומייגע. המשחק מעולה, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול די מוסיף לאווירה, העריכה מצויינת ורוב הדיאלוגים נהדרים ובנויים היטב אל התסריט והעלילה בעלי קצב איטי מאוד, לא מעניינים או סוחפים במיוחד, רדומים מאוד, מעייפים, לא תמיד מובנים, ולעיתים רחוקות מעט יומרניים. בקיצור, ממש לא לכל אחד. בעיקר לחובבי סרטים זרים (ואני לא חובב גדול של סרטים זרים).

חוץ מרעשי שאיבת נודלס לא נעימים, כמנהג המקום, לא הסרט לא יותיר הרבה בזיכרונו של הצופה המערבי הממוצע. המבקרים אהבו את הסרט, אולי גם חלק מהצופים, אבל, תכל''ס, הרעיון שברקע, אינו חזק דיו כדי להחזיק סרט של שעתיים. בנוסף, בלתי ניתן לעמוד במדויק על קשריה של דמות בולטת אחת עם המשפחה עקב עריכה לא מדויקת או תרגום לקוי.

סרט עשוי מעולה.המשחק של הילדים יוצא מן הכלל. מותח,מבלבל,חידתי,מוסר כפול לאורך כל הסיפור.מאוד מפתיע ומסקרן איך ביפן הנאורה והמתקדמת אנשים חיים כך.הפרשנות שלהם ל:מה זו משפחה כשבוחרים בה.

הסרט מעניין בעיקר כי הוא מאפשר הצצה לתרבות היפנית, הוא איטי ומאופק בצורה אופיינית לסרטים יפניים. הדמויות נוגעות ללב, אם כי התסריט לא מספיק מגובש לטעמי.

סרט מרתק, מלא קונפליקטים וסתירות, שהטוב והרע מתערבבים בו, ומעלים שאלות מוסריות, באופן לא שגרתי. יחד עם זאת, על העלילה נסוך טוב לב, תמימות וקבלה שעשו לי הרגשה מאד טובה. סרט מיוחד. לא להחמיץ.

תודה רבה לאתר סרט על הכרטיסים! הסרט ארוך ואיטי מאד, אבל עם זאת מיוחד מאד לדעתי.

סרט מעולה. עצוב וגורם למחשבות. החצי הראשון היה איטי על גבול המשעמם, אבל לקראת האמצע/סוף אתה מבין שכל החצי הראשון היה הרמה להנחתה להמשך. מפתיע, משאיר אותך עם תהיות על הסרט ועל החיים, מסרקן ואנושי מאד. ממחיש כמה שהמציאות מורכבת. מומלץ בחום.

תודה ענקית לאתר סרט על הכרטיסים המשפחה שלי הוא סרט יפני נפלא , מרגש אוטנטי ומאד מיוחד. השחקנים משחקים מעולה ואמיתי. מומלץ ביותר לאוהבי הסגנון של הסרטים היפנים

סרט מרגש ומהנה, הצצה למשפחה יפנית לא שגרתית, בעלת יחסים מורכבים שמתפרנסת מגניבה מחנויות אבל מעוררת אהדה בזכות אהבת אדם.

סרט מיותר, לא מעניין, סתמי, בזבוז זמן של שעתיים. משעמם והזוי. פשוט לוותר. ילדים חמודים שמשחקים יפה, אך הסיפור בכללותו לא מחזיק מים....

סרט ארוך , מאוד איטי לעיתים ניקרתי משעמום או עייפות, סיפור שונה אין ספק לא סרט שגרתי , משחק מאוד טוב , הילדים עשו את הסרט אם לא היו היה שעמום צרוף , סהכ נחמד לא לבוא עייפים , עד חצי הסרט לא מבינים מי נגד מי ומה הפואנטה , בקיצור לא עפתי על הסרט , בעיקר המשחק היה טוב .

המשפחה שלי הוא סרט יפני יפה ומאד מיוחד. הוא עשוי בסגנון ריאליסטי והמשחק מרגיש לעתים כמו דוקומנטרי. בעיני זה סרט טוב ומרגש.

סרט קטן, עדין, יפהפה, משרטט סיפורי חיים נוגעים ללב. שבוע לאחר הצפיה והוא עדין מהדהד לי בראש, כמו סרטים טובים ששוקעים לאט. יקבל את האוסקר לסרט הזר ובצדק

רגעים נוגעים ומרגשים בצד משעממים ונמתחים. מומלץ למיטיבי לכת. לכאלה שאוהבים קולנוע ומסוגלים להתרכז בעלילה נמתחת ולא ברורה.

סרט אינטלגנטי מאוד. דמויות אמינות ומורכבות, בימוי מדויק ומשחק משובח של כל השחקנים. ילדים מדהימים במיוחד.מומלץ ביותר.

הסרט מיועד לחובבי הסרטים הזרים המוזרים של המזרח . סרטים ארוכים , איטיים . אבל מכניסים אותך לעולם אחר . מנתק אותך מהמציואת היומיומית לשעתיים ולפעמים גם יותר . קשר להגדיר את הסרט , אפשר להגיד שהוא נכנס ללב . הילדה קטנה יורי מדהימה . רציתי לגנוב אותה ולקחת אותה אלי הביתה , ואני לא אוהבת ילדים זרים. קצת עלובי החיים , קצת תחמנים , קצת מסכנים . יש קטעים של צחוק ושמחה אבל החיים שלהם אחרים. אהבתי מאד את הזוג . פחות אהבתי את הסוף

סרט איטי. שחקנים מצויינים ותוכן מלא הפתעות.מסתבר שהעיקר סמוי מן העין. מסרים מעניינים (בלי ספויילרים). סרט קשה וכואב. לא פשוט. שווה צפיה. מומלץ לבני 40 ומעלה.

סרט מופת מופלא. משולם, מחייב צפייה סבלנית. במיטב התפישה היפנית IRON FIST, VELVET GLOVE. מינימליזם חזק אשר מצליח להעביר את הרגש, המסר, העלילה. זכרו שני דברים: הקלישאה על האקדח במערכב הראשונה והעובדה כי הדבר האמיתי הוא זה הנסתר מן העין. אפשר להיות אנשים טובים גם בשולי החברה.

המשפחה שאינה משפחה, בוודאי לא שלו, שאף דמות בה אינה מה שמצופה שתהיה, שחייה ה"נורמטיביים" הם "להתפרנס" מגניבה, ובכל זאת האהבה והלכידות שוררת בה. יצירת מופת של הירוקאזו.