אל תשכחי אותי

תחושה של חוסר מיצוי. סיפור מעניין על מפגש של שני אאוטסיידרים שהיה מקום לפתח אותו עוד יותר. ניל הוא בחור מעופף בהתנהגותו ונגן טובה שחוזר לארץ אחרי שנים רבות בהולנד. הוא מקבל הצעה להצטרף ללהקה. תום היא בחורה שרוטה שמאשפזת במוסד ,שבו המטופלים סובלים מהפרעות אכילה. ההיכרות והחיבור יחד של שניים משולי החברה, מביאה אותם לברוח יחד למחוזות רחוקים מן המציאות העצובה בהם הם חיים. סיפור מלאנכולי,אבל כפי שכתבתי חסר בו עוד טיפה עומק ועוצמה. בדרך כלל אנו מבקרים על כך שהיה מקום לקצר, כאן היה מתבקש להאריך.

סרט מרגש נורא , מצולם טוב וערוך טוב, השחקנית הראשית פשוט מדהימה, מחזיקה את כל הסרט, מאוד אהבתי שהסרט לא מתחנף לאיש ופשוט בפנים . הוא גם לא מייגע כמו הרבה סרטים אחרים שכביכול אישיים למרות שבקלות היה יכול להפוך לכזה . יש בו רגעים מצחיקים נורא. אחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות נורא נגע בי ואני חושב עליו כבר כמה ימים . לכו לראות

סרט קשה מאוד, על גבול המדכא, בלי אף דמות מעוררת הזדהות. באתי עם ציפיות גבוהות, ראיתי את הבקרוב, אוהבת סרטים ישראליים ואת רם נהרי. אבל התאכזבתי ממש. סרט שלא הצליח לגעת בי.

נכון מאוד, לא סרט שגרתי אבל לא סרט WOW. אפשר ליראות. סרט קצת עצוב.

סרט לא שגרתי ומאוד מפתיע, השחקנים נותנים משחק משכנע, לקח לי איזה רבע שעה להכנס לזה אבל אז קרה קסם ונשאבתי לעולמם הסוחף, לא תמיד קל אבל זה בדיוק מה שהופך אותו לסרט טוב בגלל שהוא אמיתי עד כאב. אהבתי!

במילה אחת ואוו!! מעך אותי רומם אותי, הצחיק אותי, העציב אותי -מרגישה שהייתי במסע ריגשי ועדיין מעכלת משחק מעולה במיוחד של השחקנית שאותה לא הכרתי,סרט הכי טוב שראיתי השנה- רצו לראות!!!