אזור העניין

סרט מאד מאד משעמם אין עלילה ולא קורה כלום , ביזבוז מוחלט של זמן

אני יכול להבין את הביקורות המעורבות.. בעיניי הסרט מזעזע ואחרי האוסקר שהציג כמה גלייזר אנטישמי, לא מפתיע שסרט מציג את הנאצים כמשפחה נורמטיבית עם חיי חברה ובעיקר אדישות למה שקורה מבעד לחומה. היה חסר רק שאם היהודים היו זוכים לחשיפה בסרט מלבד קולות ירי ועשן הארובות, עוד היו מוצגים כתוקף ולא כקורבן..

כלום על כלום.אין בכלל תוכן בסרט זה. .כתבתי ציון 1 , רק כי אין אופציה לבחירת הציון 0. אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בימי חיי.

הסרט מזעזע בדרכו. כל הביקורות החיוביות והשליליות, נכונות. צריך סבלנות והקשבה לסרט לכל אורכו. הקולות. וגם תשומת לב לצבעים בסרט. אפשר לראותו פעם שניה. אני רואה בו סרט חשוב.

ראינו את הסרט בפסטיבל חיפה לפני ה 7.10 הימרתי עליו כל הדרך לאוסקר - מגיע לו בגדול ! לאחר השואה הנוספת שחטפנו הסרט ראלי שבעתיים . סרט הפלא

אז טוב, זה לא פעם הראשונה שאנחנו רואים סרט מהסוג הזה. אומנם סרט מזעזע, ושומעים צעקות, ויריות ברקע ורואים עשן-אין מיראות קשות מדי. לקהל הצעיר של היום, זה יכול לעביר מסר כמו שצריך. באמת אפשר לצפות בו.

סרט מעניין נותן מבט על מה שקורה במשפחתו של מפקד מחנה ההשמדה אושויץ בירקנאו רודולף הס. כביכול חיי המשפחה וחבריהם שגרתיים, אך לא ניתן להתעלם מהשמדת היהודים. רואים ברקע את ארובות העשן המיתמרות מהמשרפות, וכן הדיון על הבאתם של יהודי הונגריה להשמדה, כאשר החזקים והבריאים מיועדים לתעשיית התחמושת במפעל אוניון התרשמתי מהסרט, מיועד לצופים בעלי סבלנות.

סרט מזעזע! קודם כל הסרט נורא איטי ומשעמם ורוב,הזמן יש הרגשה שלא קורה כלום מעבר לכך אם כבר,מתייחסים לרעיון שסרט מביעה אז על אחד כמה וכמה. לא להתקרב ! עושה רושם שיוצר הסרט ניסה להעביר מסר שגם הנאצים היו אנשים רגילים עם משפחות וההשמדת יהודים הייתה מבחינתם עוד יום עבודה רגיל במשרד להקיא!!!לא להתקרב

אני הייתי משנה את שם הסרט ל״מלכה של אושוויץ״

משעמם, לא מדוייק ושגוי היסטורית הבמאי ככה"נ לא מכיר את ההסטוריה ולכן הסרט מבולבל לא מעניין ושגוי בזבוז זמן

בביקורת לסרט רשימת שינדלר. כתב סטנלי קובריק "השואה היא סיפורם של 6 מליון יהודים שנרצחו, רשימת שינדלר זה סיפור על כמה יהודים שלא נרצחו". הבמאי האנטי ציוני ג''ונתן גלייזר לקח את זה צעד אחד קדימה והוציא תחת ידיו את סרט השואה הראשון ללא יהודים בכלל. מי שקורות משפחת הס מעניינים אותו שיצפה ויסבול.

הסרט עוסק באזורי הבנליות של הרוע ומתאר את החיים הרגילים של משפחתו של רודולף הס בצמידות לאושוויץ. הסרא איטי ומובן כבר מסצינת הפתיחה. הדמויות נותרות שטוחות בכל מהלכו. מימד הזוועה נתרם על ידי ידיעתו של הצופה ונחדר מרמזים ומנוכחות הרקע הקבוע שמחלחל לנפש של דמויות שונות בלי מילים או פשר מבחינתם. כמו כל עיסוק בבנליות של הרוע יש גם לסרט מסר אישי לצופה והזמנה להצבת מראה מול שגרתו. אלא שהיה לי קשה לנתק את התכונה הזו של הדיון לנאום הביזיון שנשא הבמאי גלייזר בטקס הענקת האוסקר. לא מפליא למצוא אדם שעוסק כך בנושא מאבד את מצפנו ואת זהותו. יש לזהות האישית משקל שראוי לבחון אך לא למהר לאבד כפי שעשה בנאום. העיסוק הארכני בבנליות הזו מביא לבנליות מסדר שני ובסופו הסרט מכובס כפי שמציאות הדמויות מכובסת עד לובן גם בויזואליה של הסרט.

הסרט אזור העניין זוכה האוסקר לסרט הזר, מתאר את החיים בשנות ההשמדה במחנות ההשמדה אושוויץ בירקנאו בשנים 1945-44 בביתו של מפקד המחנות רודולף הס. הבית של משפחת רודולף הס צמוד לחומות המחנה רואים מהבית את ארובות העשנות השורפים את גופות המושמדים, אבל החיים בבית מנותקים ממה שקורה במחנות ההשמדה, הס אשתו,ילדיו,החברים, החברים בס.ס. כולם מנותקים מהאמת והם תרודים בענייני היום יום. לסיכום, סרט שואה מיוחד ומעניין שחובה לראותו וללמוד מה קורה לבני אדם רגילים שמושפעים מתעמולת שקר ומשקרים שמשמיעים לעתים המנהיגים.

אומר זאת בקצרה איזור העניין ממש לא לעניין לא מעניין סתמי בלי עלילה והכי גרוע מציג מימד אנושי משהוא למפלצת הנאצית בדמות רודולף הס , ונמנע מלציין שלא יתכן שאשתו שמתבדחת עימו לא ידעה מה עיסוקו מעבר לחומות , גם אמירה לגבי סופה של המפלצת שנתלתה בחצר באשויץ לא צוייינה

אכזבה טוטלית אחרי ציפיה לסרט שהיה מועמד אוסקר.למה? הסרט מעורר אי נוחות,ללא עלילה או כיוון.לא לקהל הרחב.לא ממליצה חד משמעית

עברו כמה ימים מאז שראיתי את הסרט ועד עכשיו אני לא בטוחה מה ראיתי. תשאירו את הסרט למבקרי קולנוע הפלצניים. זה לא סרט לקהל הרחב. יש אפס עניין בסרט. אין עלילה. יש כל מיני אפקטי סאונד ומוטיבים למבקרי קולנוע שיהיה להם על מה להתפלסף בביקורת. ועכשיו כשגילינו שהבמאי עצמו אנטישמי המתכחש ליהדותו, מנותק מהמציאות ומשווה את התנהלות ישראל במלחמה הנוכחית לנאצים, בכלל- לוותר, לוותר, לוותר.

נפיחה פלצנית שמבקרים, וגם האוסקר, אוהבים. סרט שבא לומר דבר מאד פשוט, וגם מאד מקובל בימינו, מאז משפט אייכמן והספר של חנה ארנדט: הנאצים לא היו מפלצות. לפחות לא באופן גלוי, לפחות לא רבים מהם. הם היו אנשים רגילים, שפעלו בשירות המנגנון החולני והרצחני הזה. הסרט מספר על משפחתו של רודולף הוס, מפקד אושוויץ, שהתגוררה באופן בנאלי לגמרי, בהנאה רבה ובאיכות חיים גבוהה, ממש על הגדר של מחנה ההשמדה. הבעיה היא שזה כל הסרט. אין עלילה, אין התפתחות, אין סיפור. כלומר, מדובר בגימיק, באמירה, שהתרחבה לכדי סרט של כמעט שעתיים, בלי ממש הצדקה. ואחרי שהבנתם את זה, אתם צריכים לעכל את הבנאליות של החיים, והבנאליות של הסרט. יש שיחזורים תקופתיים מעניינים, שרובם מתרחשים על גבי ''מסך ירוק'' ברקע ובסאונד, שבו שומעים יריות, רעש של רכבת וצרחות, אבל לא רואים ממש שואה. אה, כן, יש איזה סיפור צדדי, שמובא בשחור-לבן, על נערה פולניה - שהיתה באמת - שהביאה אוכל לאסירי המחנה. מעבר לזה, כלום. בקיצור, יש לכם דברים טובים יותר לעשות בזמן שלכם.

לפנינו סרט דרמה היסטורי המבוסס על ספר בנושא.התקופה המדוברת הינה מלחה"ע ה-2 והימים ימי השואה הארורים.אז שזהו,במרכז התסריט משפחה גרמנית מהמעמד הבורגני (במקרה שלנו משפ'' הס, כאשר אבי המשפחה רודלף משמש מפקד מחנה ההשמדה אוושויץ)מתגוררת בסמוך לגדרות המחנה ומנהלת את שיגרת חייה, כאשר ברקע, צעקות וקולות האסירים וענני העשן המיתמר מתנורי המשרפות.לסיכום,אין ספק,שלפנינו אחד מסרטי השואה החשובים,שנעשו בשנים האחרונות.יחד עם זאת,מסופקני אם הסרט ימצא מתאים ומעניין לכלל הצופים!!חובבי הזאנר בסיכוי גבוה שימצאו עניין בסרט, היתר בעייתי!!!