מחקר: זכייה באוסקר, סגולה לחיים ארוכים.

פרופסור לרפואה מקנדה פרסם לאחרונה מחקר בו הוא טוען כי השחקנים שזכו בפרס האוסקר חיים יותר מאשר שחקנים שלא זכו בו. דוקטור דונאלד רדלמייר, מאוניברסיטת טורונטו, טוען כי המחקר שלו מוכיח כי זוכי האוסקר חיים, בממוצע, ארבע שנים יותר מאלו שלא זכו בפרס היוקרתי. שחקנים שזכו באוסקר יותר מפעם אחת, חיים בממוצע שש שנים יותר משאר השחקנים.

רוצים הוכחה? בבקשה. השחקנית הקלאסית, קתרין הפבורן, שזכתה במספר שיא של פרסי אוסקר, ארבעה, חיה עד גיל 96. רדלמייר טוען כי זכייתו של שחקן באוסקר משפיעה רבות על בטחונו האישי ותורמת לבריאותו. "ברגע שיש לך את הפסל בבית זהו משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממך, זו הוכחה ניצחת שאתה הצלחת להגיע להישג בחיים שמעט מאוד אנשים מגיעים אליו" אומר הפרופסור. "אחרי שזכית באוסקר יותר קל לך לקבל ביקורות שליליות, השחקנים פחות לחוצים כי הם כבר הגיעו להישג הכי גדול שיכול להיות בהוליווד. הם לוקחים את הכל יותר בקלות וזה משפיע על הבריאות שלהם".

פרופסור רדלמייר לקח את המחקר ברצינות והצליח להשיג מימון גם מ"המרכז הבריאותי של קנדה" וגם ממשרד הבריאות של אונטריו. המחקר הקיף את כל 762 השחקנים שהיו מועמדים בקטגריות שחקן או שחקנית השנה או בקטגוריות שחקני (ושחקניות) המשנה.על פי תוצאות המחקר, שחקנים שזכו באוסקר חיו, בממוצע 79.7 שנים לעומת שחקנים שלא זכו באוסקר וחיו בממוצע 75.8 שנים.

"כשאתה זוכה באוסקר, אתה צריך לשמור על מוניטין מסויים" אומר רדלמייר "אתה מספק עבודה למספר לא מבוטל של אנשים שמסתובבים סביבך, אנשי יחסי ציבור, סוכנים, מנהלים אישיים ועוד. אדם כזה, במידה והוא אחראי, שומר טוב טוב על שעות שינה, אכילה נכונה, וכושר טוב ". רדלמייר אומר שאין לזלזל ב- 3.9 השנים, ההפרש בין חיי זוכי האוסקר ואלו שלא זכו בו. הוא טוען כי אם כל חולי הסרטן באמריקה היו מבריאים, תוכלת החיים הכללית הייתה עולה בממוצע של 3.5 שנים בלבד.

המחקר, שממצאיו הראשונים פורסמו לפני כארבע שנים, אומר שאין הרבה הבדל אם השחקנים שזכו היו נשים או גברים, זכו בקטגוריית שחקן ראשי או משנה או אם שחקו בקומדיות או דרמות.

אבל, לכל דבר טוב יש גם צד רע. על פי המחקר מתברר כי לא כל מי שזוכה באוסקר חי חיים ארוכים. הכוונה היא לתסריטאים. על פי המחקר, תסריטאים שזכו באוסקר חיים בממוצע 3.6 שנים פחות מתסריטאים שלא זכו בו. "כאשר מדובר בשחקנים או בימאים גילינו שתוכלת החיים שלהם גדלה, אבל כשבדקנו את המצב של התסריטאים גילינו את ההפך הגמור".

רדלמייר אומר שמכיוון שרוב התסריטאים לא נמצאים אל מול המצלמה הם חיים חיים לא ממש בריאים, מעשנים, שותים יושבים על היום מול המחשב ולא מתאמנים.