חדשות סרטים

"החיים זה עכשיו!" - ההתחלה

מאת: |
החיים זה עכשיו!  - ההתחלה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
אפשר לומר הרבה מאוד דברים על חיים בוזגלו, אבל אי אפשר להתעלם מיוצר הקולנוע הזה שמוכיח שנה אחר שנה שהוא אחד הפוריים והמעניינים שיש בארץ. עינת פרנבך, התגלית החדשה של אתר "סרט", דיברה עם בוזגלו על סרטו החדש "דיסטורשן" שמוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ, ומכיוון שבמהלך הראיון גילתה שאכן אפשר לומר הרבה דברים על חיים בוזגלו אנו מחלקים אותו, כמו כל סרט (וכל הדברים בצבא) לשלושה חלקים, ההתחלה, האמצע והסוף.

"החיים זה עכשיו!" מטיף שיר הסיום של "דיסטורשן" בבימויו של חיים בוזגלו. כמו זבוב טורדני שאי אפשר לסלק, הוא מציג בפנינו את המציאות האיומה והמעוותת של הפיגועים. "אנחנו חוטפים צלקות, חוטפים בוקסים", אומר בוזגלו ומתקומם, מכוון אלינו מראה ושואל שאלות. בין הקפה של הבוקר לכתיבת המאמר נשלחת אליי מצגת ובה תמונותיהם של 123 ילדים שנהרגו בפיגועים, אשר רק את חלקם אני זוכרת. חיים אומר: "ממשיכים לחיות כאילו שהכל בסדר" ומספר לי על הסרט ועל עבודתו כתסריטאי ובמאי.

אי אפשר להישאר אדישים מול היצירות של חיים בוזגלו. פגשתם אותו בכלא ("זינזאנה"), בבית משוגעים ("שלווה"), בתחנת משטרה ("מרחב ירקון") וגם בקולנוע ("נישואים פיקטיביים", "עונת הדובדבנים", "צלקת" ועוד). רשמו לפניכם את פרטי הפגישה המחודשת: מרכז תל אביב. בית הקפה הקבוע של חיים. לוגמים, מחליפים מילה עם הבעלים וממשיכים הלאה. כעבור זמן מה, קול פיצוץ איום. בית הקפה, על אנשיו, שרק לפני כמה דקות החלפתם עמם מבט, נמחה מעל פני האדמה. קוראים לזה פיגוע. חיים ניצל וגם אנחנו, והחיים ששם הוא אותו החיים שמשוחח איתי בטלפון.

הימים ימי האינתיפאדה השניה. חיים בוזגלו משחק בסרטו במאי ומחזאי ושמו חיים, שעטו יבש והוא מתקשה לעמוד בהתחייבותו כלפי הקאמרי. בת זוגו ענת (סמדר קילצ'ינסקי) היא כתבת ערוץ 2 העוקבת אחרי סיפורו של דוד (עמוס לביא), איש צבא לשעבר שירד מנכסיו בעקבות המשבר הכלכלי וננטש על יד משפחתו. חיים מוצא פיתרון מקורי: הוא שוכר חוקר פרטי שיעקוב אחרי ענת ויתעד את מעשיה יום יום. עבודת הבילוש, יחד עם הסיפור שמאחורי הכתבה התיעודית, נרקחים בידי המחזאי ליצירה של החיים.הסרט דיסטורשן מציג חיים "רגילים" בצל פיגועים. זה הראי שחיים מדבר עליו. "היינו הולכים לשתות בבוקר בבית קפה והכל בסדר, או נאחזים בדברים הקיומיים – מתקלחים, מצחצחים שיניים, יורדים למטה לשכונה, מתנהגים כאילו הכל כרגיל, כשהכל רוחש ובוחש מתחת", הוא נזכר וממשיך לדבר בכאב על המדינה. "זו חברה בת 57, שכל 3-4 שנים עוברת דיסטורשן חזק מאוד, כמו בחורה שאונסים אותה 16 פעם והיא אומרת בפעם ה-16 'אני כבר רגילה'. המדינה הזו כל הזמן נאנסת ונאנסת ונאנסת ואנחנו חוטפים צלקות, ומסרבים להסתכל על זה בעיניים".

האם הסרט מציע פיתרון?

"לסרט אין פיתרון מאגי. אני חי פה וגם אני ממשיך לחיות פה, אבל הסרט מציג את הראי הזה ושואל שאלות שצריך אומץ כדי לשאול אותן".

ואולי דרך הראי שאתה מדבר אליו משהו ישתנה?

"הרבה פעמים כשאני יושב באולם אני מרחם על הצופים. יש לי תחושה שאני מעביר אותם מסע ואני רואה את הפנים שלהם כשהם יוצאים. הרבה פעמים גם מודים לי. מישהי אמרה לי: 'זה סרט איום, נורא, מזוויע ונהדר'. אני חושב שהיא צודקת, כי אתה יוצא עם מועקה מהסרט ואח"כ זה גורם לך לחשוב".

חיים מההתחלה

חיים בוזגלו הוא בוגר החוג לספרות ותיאטרון באוניברסיטה העברית. קולנוע מעולם הוא לא למד."גרתי בפריס 11 שנים", מספר חיים, "הבית ספר שלי היה לראות 3-4 סרטים ביום. יש בצרפת קטע מגניב, שיש שבוע ווים ונדרס, שבוע פסבינדר, שבוע פרנק קפרה, שבוע פליני ואז אתה בעצם מביט ורואה כל מיני דברים".
בוזגלו נשאב לקולנוע: הוא התחיל לכתוב מתוך כוונה להיות תסריטאי בלבד. הוא מכר תסריט להוליווד, לשחקן והבמאי פול מייקל גלאזר (סטארסקי מהסידרה "סטארסקי והאץ'"), אך הוא לא הופק בסוף. בוזגלו המשיך לכתוב, חזר ארצה וחיזר אחרי במאים עם התסריט של "נישואים פיקטיביים". לא היתה היענות, עד שהמפיק מיכה שרפשטיין הרים את הכפפה והציע לו לעשות את הסרט בעצמו.

איך מצלם סרט מי שלא למד מעולם קולנוע?

"הכל אינטואיציות. מלראות סרטים גיבשתי לעצמי מה זו אמינות, מה זו סצנה, מה זה מהלך. כל האלמנטים האלו היו כנראה טבועים בתוכי ולספר סיפורים אני ידעתי מגיל צעיר מאוד".

מה רצית להיות כשתהיה גדול? האם ה-בוזגלו תמיד היה בוזגלו, תהיתי.

"הייתי טוב תמיד בתחומים ההומניים, ספרות, כתיבה. אהבתי המון לקרוא, אהבתי לראות סרטים בתור ילד". נזכר חיים בחיוך. "היה לי דמיון מאוד מאוד מפותח, ובאופן שחופף את זה הייתי ביישן גדול. היה לי עולם סודי משל עצמי". חיים נהג לשבת שעות בבית כנסת עם אביו, עושה תנועות שפתיים כמתפלל ומחשבותיו היו נודדות לעולמות אחרים. הוא תמיד ידע שיכתוב.

מאוד בולטת ההתעסקות שלך בנושאים אקטואליים וחברתיים. מה מושך אותך לשם?

"קודם כל אני מתעסק בכל מה שמעניין אותי", אומר חיים. "ב'זינזאנה', לא סתם פתאום הלכתי חזק לשמה. זה חיבר אותי לילדות שלי, למעברות, לעניין הזה של אפליה עדתית בישראל. ואז שאלתי את עצמי שאלות: האם בגלל העובדה שבעצם הם הופלו, אז כל בן שישי ושביעי ושמיני במשפחה, לא היתה לו ברירה אלא ללכת לפשע, לאלימות ולסמים. פתחתי נושא".

מחר, בחלק השני של סדרת הכתבות, ממשיכה לדבר עינת עם חיים בוזגלו על שיטת עבודתו עם שחקנים, יחסו לביקורת בארץ ועל המשך הדרך, החיים אחרי "דיסטורשן".
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.4
Only the Brave2רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Maktoub3מכתובציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.0
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.6
American Assassin5מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט