Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: המסע המופלא

אני מודה, בתחילת הצפייה ב"המסע המופלא" של היאו מיאזאקי הוא נראה לי כמו עוד סרט אנימציה יפני של מה בכך, רכב נוסע, הורים במושב הקדמי, ילדה קטנה במושב האחורי, חוזרים מבית הספר אל עבר יער אפל, שגרתי למדי, טיפוסי, לא מיוחד, לא אופייני ולא מסקרן יותר מדי.

האנימציה כבר מההתחלה תפסה לי את העין והשתילה בי ניצני תקווה ויזואליים חזקים. אנימציה שמהרגע הראשון איפשרה לי לאתר בה המון אופי, המון תוכן ועוררה בי תחושה מציאותית להחריד, עד כי לרגע שכחתי כי מדובר בעצם בסרט מצוייר שרץ לי מול העיניים.

[*]

בדיוק במקום בו ירדה לי המוטיבציה, והתחלתי להתייאש ברגע שהיה נדמה כי הסרט הולך להתפתח לסרט אנימה שטוף דם וריקנות, עם כמות בלתי נדלית של פיקאצ'ויים מעופפים ודראגון-בולים לזניהם, שום דבר, אבל שום דבר שבעולם, לא יכול היה להכין אותי למה שעתיד היה לצפות לי...

אם אומר "לכו תראו", "כדאי", "מומלץ", "חוויה אמיתית", זה יהיה בנאלי מדי, מסורתי מדי, ריק ובוודאי ובוודאי שלא הולם ולא מספיק, בכדי לתאר את הדבר היפייפה הזה, שנקרא: "המסע המופלא".

[*]

מדובר ביצירה כל כך נדירה וכל כך מיוחדת, עד כי לא ניתן יהיה להעביר לכם את התחושה שהיא מעניקה, אלא רק ע"י צפייה אישית שלכם. כמות הדמיון העשיר שנשפך אל העולם הקסום והנפלא שיצר הייאו מיאזאקי המוכשר, הזכיר לי לא מעט את "הסיפור שאינו נגמר", שכמוהו, גם ב"המסע המופלא" מתקבלת אווירה מקורית ומסקרנת ע"י כך שאנו עדים לקולאז' אדיר, המכיל בתוכו שפע יצורים מהפנטים, שלל שוטים מרהיבי עין, סיטואציות יפייפיות, פסקול מצויין, וכמובן וכמובן שבשונה מ"הסיפור שאינו נגמר", "המסע המופלא" כולו נרקם באנימציה שמוסיפה עוצמה לחוויה המרשימה – ובמהופך למשפט הידוע – "הדמיון עולה (ובמקרה הזה בהרבה) על המציאות".

על אף שהעלילה לא מספיק מגובשת ואולי לא מספיק ברורה למוחות הנוסחתיים, הידאו ניקטה מפצה על כך עם יתרון ההפתעה. מה פירוש? בסרט, שום דבר לא ברור מאליו. לעולם איננו יודעים למה לצפות, והכיף הגדול הוא, שקשה לנו לחזות מראש כיצד נגיב לשלל היצורים והסיטואציות אליהן נקלעת הגיבורה הראשית, במסע החיפוש אחר הוריה ואחר גילויה העצמי.

[*]

הסרט פונה לכל כך הרבה קהלי יעד. הוא אמנם מקוטלג כסרט ילדים, אך יותר מזה, הוא מצליח לפנות הרבה יותר למבוגרים בפוטנציה. גאוניותו היא שהוא מצליח בדרך חכמה במיוחד להכניס גם אנשים שאינן חובבים את ז'אנר הפנטזיה אל תוך הסרט בקלות רבה, והמוזר ביותר הוא, שהם מסכימים לקבל על עצמם את חוקי העולם החדש כפי שהוא, נטו, ללא שום התנגדות, או שאלות חובבניות.

אני כמעט בטוח שהקבלה הזו לא נובעת מהעובדה כי הסרט הוא סרט מצוייר, ועקב כך הנטייה האנושית הטבעית היא להניח כי הכל מותר, וניתן ליצור כל דבר כיד הדמיון. אני אפילו עוד יותר משוכנע, כי מיאזאקי דאג, בייחוד בתחילתו של הסרט, ליצור את העולם הכי מציאותי והכי שגרתי שרק אפשר, ואת הטענה הזו נוכל לחזק בעזרת סצינת המכונית (הראשונה). האנימציה כה ריאליסטית, עד כי היא משכיחה מהצופה את העובדה כי הדמיון הוא הצבע השולט ולא ההגיון הבריא, אך הם בכל זאת מתחברים לאופי. הסיטואציה של הגיבורה, היא שמניעה את סקרנותו של הצופה, שכן כמו הגיבורה, גם אנו טובלים את עצמינו לראשונה בעולם החדש והנפלא הזה ואנו מרגישים בדיוק כמוה, חוסר וודאות, זרות, פחד, ומצד שני גם הרבה מאוד משיכה.

[*]

"המסע המופלא" הוא מסוג הסרטים שאפשר לראות עוד ועוד, פעם אחר פעם והוא לא יימאס מהר כל כך. הוא אוגר בתוכו כל כך הרבה ז'אנרים, ופונה לקהל יעד מגוון למדי ודואג לעשות זאת בשיא הכישרון. כמובן שאת הקסם הזה כדאי מאוד לראות במסך הקולנוע הגדול, אבל מכיוון שכבר מזמן הוא ירד מהמסכים, תוכלו כמוני, להשכירו בספריות הוידאו. אני בטוח שאם תגבירו קצת את הווליום, תעמעמו את האורות ותתענגו על מעט פופקורן, שקניתם מהפיצוציה למטה, אין שום סיבה בעולם שלא תעברו את החוויה המדהימה הזו גם בסלון הביתי שלכם.